Page 139 - 22322
P. 139
שומרי הערים |139
ירושלים חוזרת על השאלה ומתרגמת את התשובה" .הוא בגד
בשתיהן .היא רוצה לתקוע את הקלשון שלה ב "...היא מעווה את פניה,
ומשתתקת כשספרטה ממשיכה בשטף.
ראשון מחייכת" .מצדי היא יכולה לקבל אותו כשנסיים איתו".
"גם מצדי ",אני ממלמל .הזעם על מאגו והדאגה שלי לאביב
מעוררים בי רצון מיידי לנקמה .אני לא אוהב את הרגשות האלו" .אבל
קודם נבין מי הוא ומאיפה מגיעים הכוחות העצומים שלו .אחר כך
נחליט איך לטפל בו".
ספרטה אומרת משהו ,אבל ירושלים לא מקשיבה לה" .הוא כמעט
הרג אחת מאיתנו ,שומר ",היא אומרת ,קולה נחרץ" .הוא מסוכן מכדי
שנשאיר אותו בחיים".
ספרטה מדברת שוב לפני שאני מגיב ,ופוסעת לעברי .הן חוסמות
את דרכה שוב .היא נאנחת ,מושיטה את ידה לעברי ואומרת עוד כמה
מילים .אף אחת לא מתרגמת אותה הפעם.
אני מביט בידה המושטת ,ממתין .האחרות שותקות ,אבל אני מבין
את המחווה" .היא יכולה לדבר איתי ישירות בעזרת מגע?"
"אני מעדיפה שנמשיך לתרגם ",אומרת ירושלים בתקיפות ,משקל
החומות בקולה.
אני חורק בשיניי" .אין לנו זמן .תנו לי לעבור".
הן מפנות את הדרך בחוסר רצון .אני מחשל את עצמי ,נזכר במגעה
הגס של סדום במחשבותיי ותופס את ידה של ספרטה לפני שאתחרט.
צדקתי ,כמובן .זה כואב .היא חזקה מסדום בהרבה ,צלולה בהרבה ,עשויה
כולה סכינים וקצות להב וחודי קלשון .כמובן ,היא נולדה כעיר לוחמת,
חזקה ,חסרת רחמים .אבל אז היו בה גם שמחה ,גאווה ,חדווה .אני
רואה את זיכרונותיה .מבני אבן מופלאים ,אמפיתיאטראות ומרחצאות
ומקדשים לאלים .פסלים יפהפיים ,עשויים ביד אומן .העיר מלאה בני
אדם ,אציליים כמוה ,מניפים דגלים ,רוכבים על סוסים .ילדים משחקים,
צוחקים ורצים ברחובות העיר ,בשדות הרחבים והזהובים בפאתי העיר.
נשים יפות הולכות ברחובות ,צוחקות ,חופשיות ,לבושות באותן שמלות
קצרות של הגברים הנאים שלצדן.
לרגע קצר אני עצמי העיר היפהפייה הזאת ,פנינת האימפריה היוונית
במלוא תפארתה ,בנויה על יסודות יציבים כל כך שחלקם השתמרו עד
