Page 205 - 22322
P. 205
שומרי הערים |205
אני מקמט את מצחי" .בקול ,בדרך כלל .היא מקשיבה .או במחשבות
שלו".
"גם אבא שלי .אבל אני לא חושב שזה מה ששיימוס עשה".
"למה?"
"ראיתי אותו מקשיב — היתה לו באוזן אחת האוזניות החדשות
האלו .בלוטות' ,אני חושב שקוראים לזה".
"לא מכיר".
מת'יו מגלגל את עיניו" .אתם מפגרים טכנולוגית בישראל".
"ספר את זה לחבר'ה שמכרו את איי־סי־קיו לפני כמה שנים".
"אתה מפספס את הנקודה .למה הוא צריך טלפון כדי לדבר עם רוח
עיר?"
אני מעיף מבט על הרחוב הסואן שמתחתינו .אין לי תשובה .קשה
לי להירדם ,ומההתהפכויות של מת'יו אני יודע שגם הוא לא ישן .יש
בי דחף לא הגיוני לברוח ,לארוז את התיקים ,להיכנס למונית ולעזוב
עוד לפני הזריחה .מעולם לא הרגשתי כך בתחומה של רוח עיר כלשהי.
לוקח זמן רב עד שאני מסוגל לתת שם לתחושה .פחד.
הלילה וארוחת הבוקר עוברים ללא אירועים מיוחדים .אנחנו שמחים
ששיימוס לא מופיע לבקר .אני משתמש בעמדת האינטרנט של המלון
(עשרה אירו לאורח רגיל ,חינם ליורשים ,כנראה) כדי לבדוק את מזג
האוויר לימים הקרובים ולהתעניין במסלולי טיול .עד שמת'יו מסיים
עם הצ'ק־אאוט והקפה שלו ,אני כבר חוזר עם חיוך זחוח ומפתחות של
מכונית רנו קטנה ונוצצת" .הסוכנות להשכרת הרכב נמצאת ממש כאן
מחוץ למלון ",אני מספר לו" .מתברר שמישהו כבר שילם בשבילנו על
מכונית .לא נחמד מצדם?"
אני לא מתנגש באף אחד עד היציאה מהעיר ,ומת'יו רואה בכך סוג של
נס .בדרך אל הכביש המהיר אנחנו רואים שגשמי הלילה יצרו הצפות
מקומיות .נהרות קטנים עולים על גדותיהם ,ושוטרים בסירות מפנים
כמה מבנייני המגורים הנמוכים" .אתה חושב שזה ככה בכל מקום?" אני
שואל כשאנחנו עוצרים בתחנת דלק.
"לפי ה'לונלי פלאנט' ,דבלין עוד פחות גשומה ממערב אירלנד",
הוא עונה" .יהיה לנו גשם רוב הטיול".
