Page 21 - 22322
P. 21
שומרי הערים |21
עולה קטע מספר ישן של דוקטור סוס ,שהצורר או אחת מהן הביאו לי
כשהייתי בן תשע או עשר" .אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים".
הם יהיו נפלאים ,אבא .אל תדאג.
תיק הגב הקטן שלי מכיל את מעט הרכוש שאני זקוק לו — שני סטים
של בגדים להחלפה ,כסף שאיאלץ להמיר לדולרים או למטבע החדש,
האירו ,בעמלה שערורייתית כלשהי ,מנעול ושרשרת לתיק ,כלי רחצה,
רישיון נהיגה .אין לי אפילו דרכון — אם הייתי מנסה להוציא ,הן היו
יודעות.
גיא מתדרך אותי בזמן שרונה ועומרי קושרים את המפרש ועושים
הכנות אחרות שאין לי מושג מהן ,וגובה ממני את התשלום — שלושת
אלפים ש"ח .שוד לאור היום ,כנראה ,בהתחשב בכך שזו הפלגה
לקפריסין שהם גם ככה יוצאים אליה .אבל לא באמת אכפת לי" .אנחנו
זזים בקרוב?"
"בעוד עשר דקות בערך ",גיא מחייך אליי" .אתה ממש לחוץ ,בן
אדם .תירגע ,זו חופשה .ותוריד את חגורת ההצלה ,אתה לא צריך אותה.
רק תעשה כל מה שרונה אומרת ויהיה בסדר".
רבע שעה אחר כך אני יושב בקדמת הספינה אחוז בחילה ומביט
אל האופק .גיא ועומרי ,שאולי אינם סקיפרים מוסמכים ,אבל ללא
ספק בילו זמן רב בים ,מציעים לי בירה ,ואני מסרב בנימוס ומנסה
לא להקיא עליהם .הם פותחים כיסאות נוח על החרטום ,משיקים
בקבוקים ונראים מאוד נינוחים .מאוד מאוד נינוחים" .אולי לפחות
תחכו שנצא לים?" רונה צועקת לעברם .גיא מוציא לה לשון ומנשק
במופגן את עומרי .אני מחייך ,שוכח לרגע את בטני המתערבלת בגלל
הגלים .רונה מגלגלת עיניים ,מתיישבת לידי ומציעה לי בקבוק מים.
אני לוגם ומתחרט כמעט מיד .המים גועשים בבטני ,מאיימים לעלות
בחזרה .למרות הבחילה ,אני מחייך אליה את החיוך הכי מקסים שלי
ותוהה אם יש מקומות מבודדים מספיק ביאכטה הזאת .אולי היא
תעשה לי סיור פרטי אחר כך.
"לא עזר ,הא? עכבר יבשה מסכן שכמוך ",היא משועשעת ,אבל
הטון שלה אינו מלגלג ,אלא אמפתי" .אולי היית צריך להצטרף להפלגה
בספינה גדולה".
