Page 24 - 22322
P. 24
24רותם ברוכין|
תלוי על כתפי .גיא ועומרי מביטים במנוסה שלי בפליאה ,אבל עיניו של
גיא מצטמצמות ,מתמקדות ומתערפלות שוב" .עומרי ,אני חושב שיש
משהו מאחורינו"...
ידיי רועדות ,אבל אני מצליח לסיים לקשור את שרשרת המתכת
ולסגור את המנעול בדיוק כשיד חזקה כמו ברזל תופסת בכתפי ,ואימה
צרופה אוחזת בי יחד איתה .הנחיתה שלה מטלטלת את הסירה כמו גל
הדף .המראה המגוחך שלה משכיח ממני חלק מהפחד — היא לבושה
בבגדי עור ומעליהם ז'קט בהדפס מנומר .משקפי השמש במסגרת
המוזהבת ,המקושטת ביהלומים ,הם הדבר שסינוור אותי .היא נראית
כמו הסטיגמה הנפוצה ביותר על בת ים ,ואני יודע שהיא לעולם לא
היתה בוחרת במראה הזה ,היא נותנת לסביבה להשפיע על דמותה כדי
לשמור על כוחותיה ,ההולכים ואוזלים ככל שהיא מתרחקת מהמקום
שלה — ובוודאי יותר מתמיד כשהיא מתקרבת באופן מסוכן לגבולות
הארץ שלה .היא מביטה במנעול בבוז" .אתה באמת חושב שזה יעצור
אותי ,ילד?"
"אני לא יודע ",אני אומר ,וגאה בכך שקולי לא רועד" .כמה זמן
לוקח לך לפרוץ מנעול? פחות או יותר מהזמן שייקח ליאכטה לצאת
מהמים הטריטוריאליים?"
היא תופסת את השרשרת הקשורה למוט המפרש .אני נאנק כשהיא
מושכת אותי אליה" .זהירות .את לא רוצה לחנוק אותי ,נכון?"
"תתפלא ",היא נוהמת ,אבל אני יודע שזה איום ריק .אין לה תועלת
ביורש אם הוא מת .היא מביטה בארבע החוגות שבמנעול ,בשרשרת
שקצ ָה האחד סביב מוט המפרש והשני סביב צווארי כמו תליון מגוחך.
מצדה השני של היאכטה רונה מתקרבת אליי ,פניה זועפות" ,מה
אתה חושב שאתה —"
בת ים מניפה יד בלי להביט ,ועיניה של רונה מתערפלות .היא
מחייכת" .רק תיזהר ליד הקצה ,יונתן".
בת ים מרימה את עיניה מהמנעול ומצמצמת אותן ,לוכדת את מבטי.
"אולי אתה צודק .יהיה מהיר יותר להוציא את הקוד מהמחשבות שלך".
"בהצלחה ",אני מגחך .למדתי על בשרי שכמה מרוחות הערים
מוצלחות מאוד בקריאת מחשבות .היא לא אחת מהן .יהיה לה קל יותר
לסובב את הסירה בחזרה אל ישראל .אבל היא בלחץ ,ולא חושבת על
