Page 27 - 22322
P. 27
שומרי הערים |27
איזו אשליה הרצליה טווה עבורה" .היה כיף להכיר אותך .בוא לבקר
כשנעגון ".גיא ועומרי משמיעים קולות הסכמה ,אף על פי שגיא עדיין
ממצמץ ונראה מבולבל.
הצעיף שאוטם את פי משתחרר מהרוח תוך כדי טיסה ,ואני מצליח
לבטא את מחאותיי בצרחות בעתה .בת ים מחזיקה אותי במהופך
מקרסוליי כשאני מתנדנד בין שמים לארץ ,בעודה עפה לעבר החוף,
גומעת את המרחק ,ובכל זאת הדרך מתארכת כמו הנצח .פעם אחת היא
מעמידה פנים שאני נשמט מידיה ,ללא ספק כנקמה .עד שאנחנו מגיעים
לחוף ,גרוני אילם מרוב צרחות.
הצורר מחכה על החוף ,רגליו שקועות בחול .מעולם לא ראיתי
אותו כועס כל כך .אבל כשבת ים מורידה אותי על החול לרגליו ,לא
בעדינות רבה ,משהו בהבעתו הזועמת משתנה .הוא מתקרב ,תופס
את סנטרי בין אצבע לאגודל ומביט בסימנים הכחולים בגרוני ,בעור
האדום והמגורה במקומות שבהם אחז בי הצעיף ,בפנס הכחול שאני
מניח שמתהווה לאיטו סביב העין שלי" .אחת מכן עשתה את זה?"
הוא מסנן.
בת ים נראית כמו ילדה מבוישת" .הוא שיחק מלוכלך .כבל את
עצמו ליאכטה ,ניסה לקפוץ למים —"
"מי?" הצורר מרים את קולו" .מי מכן עשתה את זה?"
הוא מעולם לא נראה זועם כל כך .בת ים משפילה את עיניה .הדאגה
שלו מפתיעה אותי ,כמעט נוגעת ללבי .אני מושך את סנטרי מידו ונעמד
בזהירות ,מנסה שלא להקיא" .זה לא מאוד כואב ,אבא ,אני בסדר —"
"שקט!" הוא יורה לעברי" .אפילו לא התחלתי איתך .בת ים ,תעני
לי! מי מכן עשתה את זה?"
"הרצליה ",אומרת בת ים ,קולה זועף" .אבל היא רק ניסתה לעזור
לי —"
הצורר מפנה את ראשו לעבר הים ממש ברגע הנפילה .גל ההדף
מגיע עד אלינו ,ויחד איתנו נשטף כל החוף ,כאילו מטוס נוסעים או
בניין משרדים צללו למי הים התיכון.
או עיר שלמה .האימה מתהדקת סביבי כמו מלחציים.
בת ים מרימה את משקפי השמש מעל עיניה ומביטה אל הים המומה,
מנערת מעליה מים" .מה למען השם"?...
