Page 213 - 22322
P. 213
שומרי הערים |213
כשמעבר הגבול נראה באופק ,אני מתחיל לתהות איפה ניצנה .אולי
היא מחכה לי במעבר הגבול עצמו? אני יכול להשתמש בקריאה ,אני
מניח ,אבל...
דמות בודדה עומדת על הכביש ,חצייה באור וחצייה בצל .זו אינה
ניצנה.
אני מצמצם את עיניי .היא פורשת את ידיה לצדדים כשאני מתקרב,
חוסמת את הדרך בתנועה חיננית שנראית כמעט כמו ריקוד .אני חורק
בשיניי ולא משנה את מהירות הנסיעה .כשאני מתקרב אני צופר ,לא
בתקווה רבה .כצפוי ,היא לא זזה .אני בולם ממש מולה ברגע האחרון.
לא היה קורה לה כלום אם לא הייתי בולם ,אבל אני לא מסוגל פשוט
לנהוג דרכה .אף פעם לא הייתי טוב במשחקי "מי ימצמץ ראשון".
הרכב רועד מהבלימה האלימה .היא נותרת במקומה .אור וצל
משחקים על פניה ,הצד האחד מואר על ידי השמש היורדת לאיטה
לכיוון מערב ,הצד השני חשוך כל כך עד שהוא בלתי נראה כמעט,
חשוך מדי לשעת היום הזאת .עיניה נראות כמעט אדומות בתאורת
הכביש ,ופניה זועמות כמו פניהם של כל המפגינים שאי־פעם התאספו
בכיכר רבין .אני עייף מדי ,לעזאזל ,ואין לי זמן לזה .גרוע מכך ,אין לה
זמן לזה .אני מוציא את המפתחות ממתג ההתנעה ויוצא מהרכב" .איפה
ניצנה?"
"היא עסוקה ",היא אומרת" .המון בני נוער תל אביבים הציפו את
כפר הנוער שלה בשעות האחרונות ,יותר ממה שמשב־רוח כמוה ראתה
כבר שנים .חופשת קיץ ,אתה יודע".
אני חורק בשיניי" .ירושלים לא דיברה איתך?"
"באריכות ".היא משלבת את ידיה על חזה" .שניכם מטורפים .באתי
לקחת אותך הביתה".
ידעתי שהחזיונות שראינו סדום ,ירושלים ואני לא ישכנעו באותה
מידה את אלו שלא חזו בהם בעצמן .ציפיתי שלפחות רוח עיר גדולה
אחת תחכה לי ליד הגבול ,מוכנה למלחמה .פשוט קיוויתי שזו לא תהיה
היא" .ואיך את מתכוונת לעשות את זה?" אני שואל" .כי אני לא אבוא
מרצוני ,ואת יודעת מה קורה לרוח עיר שמנסה לפגוע בשומר".
"יש דרכים למנוע ממך ללכת בלי לפגוע בך".
"אני אשתמש בקריאה ",אני מאיים.
