Page 284 - 22322
P. 284
284רותם ברוכין|
"העונש שלו ",היא חוזרת אחריי ,קולה יבש.
"כן .לנדוד בעולם .זה מופיע בספר בראשית ,קין נענש על —"
"אני יודעת מי אתה חושב שהוא ",היא קוטעת אותי" .ראיתי את
זה בתודעתך .גם אם אתה צודק לגבי זהותו ,הידע והאמונות שלך
מסתמכים ברובם על ספר אגדות עתיק ומאובק".
"מי שמדברת ",אני ממלמל" .במה את מאמינה? בזאוס ובפוסידון?"
היא מגלגלת את עיניה" .ומה עושה את המיתוסים שלך נכונים או
מדויקים יותר מהמיתולוגיה שלי?"
אני משתתק ,מופתע ,לא בטוח כיצד לענות .שיחה על קצה צוק
באירלנד לפני שנים מתנערת מאבק הזיכרונות במחשבותיי.
אבל זה לא אותו דבר .כולם יודעים שהמיתולוגיה היוונית היתה
סיפורים מומצאים ,לא?
"יש בחורבותיי מספיק ספרי אגדות ומיתוסים ,כדי שתוכל לבלות
את כל חייך הקצרים בקריאה ",היא ממשיכה" ,רובם רחוקים מהאמת
בדיוק כמו סיפורי המעשיות של העם שלך".
היא צודקת ,כמובן .אני עדיין חושב שאני קרוב יותר ממנה לתשובה
לשאלה ,אבל לא בהרבה .היא משתהה לרגע ,ואז מחייכת חיוך קודר.
"אל תדאג ,נכה .אין משמעות לתוכנית שלו .הוא ימות לפני שיספיק
להוציא אותה לפועל".
הביטחון העצמי המופרז שלה משעשע אותי מעט ,מה שמקל את
החרדה שלי ומנחם אותי .אני מאט את המכונית ליד החוף ,בין הדקלים,
ואנחנו חולפים באיטיות על פני סוכת המציל ,שבילי הגישה ,הסוכות
ומבני השירותים והמלתחות .הם נראים כמו שילוב של בנייה ישראלית
משנות השמונים עם השראה בדואית .הם חדשים לגמרי ,הצבע על
סנאדות העץ הלבנות טרי ומבריק .גבר ואישה מובילים בעקבותיהם
ילדה ,מנהלים ביניהם שיחה ערה ברוסית .שתי נשים בחצאיות עד
הברכיים ובמטפחות נושאות סלי קניות עמוסים אל אחד מבתי העץ
האדומים.
למקום יש תחושה ...חיה .לא בדיוק של רוח עיר ,אבל של אנשים.
אני מביט בילדים משחקים על החוף ,צועקים וצווחים בעברית שוטפת.
מאיפה הם באו? האם הם ילדים מצרים שמתגוררים באזור ,שנשאבו אל
ימית נגד רצונם? האם הם תושבי יפו שנגזלו ממנה? הם נראים שמחים
