Page 283 - 22322
P. 283
שומרי הערים |283
עד כאן? למה לערב אותה?" אני מצביע לעבר ימית ההולכת ומתגשמת
מול עינינו — לא רק החוף והשבילים והבתים אדומי הגגות ,אלא גם
הכיכרות ,המדשאות ,אפילו אנדרטת אוגדת הפלדה — עשרות מוטות
מתכת ארוכים מתנשאים מעל העיר ,אל השמים .אני זוכר את האנדרטה
הזאת מסרט תיעודי ישן .כאן התבצרו אחרוני תושבי העיר שסירבו
להתפנות .ימית כולה נהרסה ,אבל האנדרטה הזאת הועברה אל שטח
ישראל ,לחבל שלום .ראיתי אותה ניצבת שם במו עיניי ,אך היא בכל
זאת כאן ,מול עיניי .דגל ישראל מתנופף מעל מגדל התצפית הגבוה
שבמרכזה ,המשקיף אל הסביבה .אני מתקשה להביט בו.
היא משחיזה את קצה החרב שלה עם אבן .כנראה גם היא עצבנית.
"להפך .להוציא אותך מישראל ,לבודד וללכוד אותך ,הרחק מהערים
שלך — זה מה שהוא רצה".
"כבר היתה לו הזדמנות כזו ",אני אומר" .הוא לכד אותי כשנלחמתן,
והיה יכול בקלות להבריח אותי במהומה".
היא מושכת בכתפיה" .מהעיר ,אולי ,אבל מישראל? לא בלי סיכון
גדול .הוא היה צריך שתבוא ביוזמתך .ואתה אכן רוכב ישר אל תוך
המלכודת הזאת".
"בסדר ",אני מעווה אליה את פניי" .הבנתי ,אני אידיוט .עוד משהו?"
"כן ".היא מצביעה לעבר העיר ההולכת ומתקרבת .שני ילדים
קטנים רצים מהחוף אל הבתים הסמוכים ,לבושים בבגדי ים מיושנים.
"אשליות כאלו אינן פשוטות .רוב הערים לא יטרחו ליצור אותן .מה
הטעם להשקיע באשליה מושלמת של חרב כשאפשר פשוט לחשל חרב
אמיתית שתקטול את אויביך?"
אני מדמיין את כפר סבא או את דימונה מחשלות חרבות ומחייך.
אבל היא צודקת .לא נתקלתי באשליות רבות אצל רוחות .הן ממשיות
ומוחשיות מדי ,נטועות מדי במציאות שלנו .רובן אפילו לא חולמות
בהקיץ ,עד כמה שאני יודע .אולי האשליות הן פשוט כוח ייחודי של
קין" .מה אם הוא לא רוצה את כוחן של הערים ,אלא של השומר?"
ספרטה מצמצמת את עיניה ,ואני מרגיש את דריכותה מתעצמת.
"אתה מתכוון שהוא רוצה להחליף אותך".
אני מהנהן" .אם הוא יהפוך לשומר ,אולי הוא ישבור את העונש
שלו".
