Page 359 - 22322
P. 359
אורנג'דה של טמפו – 7
ימית ,סיני2017 ,
"מתי יהיה מותר לי בירה?" מייב שואלת כשאני חוזר עם שלושת
הספלים הגדולים — קילקני לי ,גינס לאשלינג ומיץ תפוחים בשבילה.
"כשתהיי בת שמונה־עשרה ",אני אומר.
"שש־עשרה ",מתקנת אשלינג בלי להרים את עיניה מהכינור שהיא
מכוונת.
"שמונה־עשרה ,ולא דקה לפני ",אני מתעקש.
"אוף ,אבא ".מייב מזעיפה אליי פנים ,אבל אני לא מתכוון להיכנע,
לא משנה כמה חמודה הבעת הזעף שלה.
אשלינג צוחקת" .אנחנו לא בישראל ,יונתן".
"לא ,אבל אבא שלה יהיה ישראלי לנצח ".אני פורט על הגיטרה שלי
פעם אחת לניסיון ,ומזעיף פנים בעצמי .מייב מגלגלת עיניים ,מניחה
את החליל שלה ,לוקחת ממני את הגיטרה ומכוונת אותה.
"ואמא שלה תהיה אירית לנצח ",אומרת אשלינג .היא מרימה את
ראשה ומחייכת אליי" .היא תקבל בירה בפעם הראשונה בגיל שש־
עשרה ,שזה שלוש או ארבע שנים אחרי הבירה הראשונה שאני שתיתי".
אני מתחלחל" .אלוהים ,אשלינג ,מתי בדקת את הכבד שלך בפעם
האחרונה?"
"למה לאמא היה מותר בירה בגיל שתים־עשרה ולי לא?" תובעת
מייב לדעת בזמן שאשלינג צוחקת.
"יופי ",אני אומר לאשלינג ביובש" .ממש יופי".
היא צוחקת שוב ומחווה בראשה אל הקהל" .כולם מחכים שנתחיל,
אתם יודעים".
מייב נאנחת ומחזירה אליי את הגיטרה שלי ,ואני אוחז בה ופורט,
והצליל מושלם עכשיו ,וזה מוזר כי הגיטרה של סהר אף פעם לא
היתה מושלמת ,הצליל תמיד חרק קצת ,וכשאני מביט בציורי המדבר,
אני תוהה למה הבאתי את הגיטרה איתי לאירלנד ,וקול של עיר
