Page 355 - 22322
P. 355
שומרי הערים |355
אותה אל קורת העץ ,האחד בכתפה והשני קרוב מאוד ללבה .היא לא
מתה ,עדיין ,אבל אני מרגיש בחוש כלשהו של שומרי ערים — ואולי רק
באינסטינקט אנושי פשוט — שהיא קרובה מאוד לסופה.
היא פוקחת בקושי את עיניה ומזעיפה את פניה לעומתי" .אמרתי
לך לברוח ,נכה".
"הוא ניסה ",קין אומר ,קולו חורק .הוא נראה זקן יותר עכשיו ,דומה
לדמות שלבש כשנמלט מאיתנו בתל אביב .יש סימני פציעות על גופו
ועל פניו ,ואם המצב לא היה נואש כל כך ,אולי זה היה מעודד אותי.
הוא אוחז בקלשון הנעוץ בגופה של ספרטה ונועץ אותו עמוק יותר.
היא צורחת ,זעקה שחלקה כאב ,אך רובה זעם .אני מושיט יד להגנה
בלי לחשוב ,זורק לעברו מחזיק מפתחות מהטכנודע בחדרה ולוחש
אל תוך תנועת היד את שמה .אד שחור ורעיל של פיח ארובות נישא
באוויר ,מקיף את ראשו של קין .הוא נחנק ,משתנק ,משתעל .אני מרגיש
אשמה מהירה על כך שמכל מה שיש בחדרה ,אני מנצל דווקא את זיהום
האוויר ,אבל זה הדבר היעיל ביותר כרגע .אני אוחז במשוט ,מתקדם,
מנסה לנצל את הסחת הדעת כדי להגיע אל ספרטה —
גל עצום שוטף אותי וכמעט הופך את הסירה .יפו עושה כמיטב
יכולתה לייצב אותנו בזמן שאני נצמד לדפנות .הגל ניקה לחלוטין את
הפיח החונק" .השגת בחזרה את ההגנות שלך ,אני רואה ".קין מחייך
אליי.
אני לא מבזבז זמן במענה ,אלא מושיט יד להגנה נוספת ,וקין מגיב
בנעיצה חדה יותר של הקלשון בספרטה .היא צורחת שוב ,אבל הפעם
הצרחה אינה מסתיימת .אני קופא ,מבין מה אני רואה .הוא שואב ממנה
את הכוחות שלה ,בדיוק כפי שעשה לאביב" .חכה!"
הוא מביט בי ,מבטו כמעט חומל" .אני צריך שתבין שמספר
הקורבנות בדרך שלנו תלוי רק בך .אקח ממנה את כל מה שיש בה,
ואחריה אקח ממך את מה שנותר מיפו".
אני צריך לזרוק את ההגנה .אני צריך להיאבק בו .ידי קהה בתוך
התיק ,ואני לא מצליח להיזכר בשם של אף אחת מהערים שאני נוגע
בהגנות שלהן.
"כל מצביא שאי־פעם תקף את אנשיי האשים אותם במוות שחולל",
ממלמלת ספרטה ,קולה חלש.
