Page 351 - 22322
P. 351
שומרי הערים |351
להפתעתי ,ספרטה מהנהנת ,ולא קוראת ליפו מוגת לב או נכה .זה
כנראה תואר ששמור רק לי" .גם אני כאן ,אתן יודעות ",אני אומר.
ספרטה מתעלמת ממני ,כצפוי .היא מביטה מזרחה ומכווצת את
עיניה .מבנה עץ גדול מתרומם ברעש חריקה מתוך חלקה האחורי של
הספינה .הוא לא מכוון אל חייליו של קין ,ולמעשה לא נראה שייך
לספינה הזאת כלל" .פנו את הטרבושה!" היא צועקת ותופסת את זרועי.
"מה "...ואז אני מבין" .את לא יכולה להשליך אותי לישראל בדבר
הזה ,ספרטה! אני אנושי! את תהרגי אותי!"
אצבעותיה מתאגרפות כאילו רצתה לחבוט בי" .שמת לב שאני לא
מצליחה להזיז אותך ,שומר?"
אני מביט ברגליי .היא מושכת ,אבל אני עומד יציב ,נטוע בקרקע.
"כן ,ספרטה ,אני יכולה להגן עליו מנפילה ",יפו מדברת שוב דרך
שפתיי" .אבל זה הרעיון הגרוע ביותר ששמעתי מאז שיהודה המכבי
החליט להשמיד את הנמל שלי .החוף שאת רואה אינו חלק מישראל.
השומר לא יתקבל שם בברכה".
היא צודקת ,כמובן — החוף הקרוב ביותר הוא רצועת עזה .הייתי
רואה זאת בעצמי אם לא הייתי מבוהל כל כך מעצם ההצעה" .הוא יהיה
בטוח יותר שם מאשר כאן ",ספרטה אומרת.
"ואם הוא ישבור את הרגל?"
"כשהחיילים שלי שברו את כל גפיהם ,הקמתי אותם על רגליהם,
והם המשיכו לרוץ דרך שדה הקרב ושרו את שיר המלחמה מבעד
לשפתיים חרבות —"
"ספרטה!" אני מוחה ,בקולי שלי הפעם ,ואז בא קול הפגיעה
הרם ,מחריש את אוזניי .החיילים צורחים .אחד מהם נופל למים .אחד
המקלעים של ספינות הדבור פגע בגוף הספינה ,והיא מתחילה לשקוע.
חיילים רצים עם דליים לרוקן את המים .ספרטה ,היחידה מלבדי שלא
איבדה את שיווי משקלה ,מקללת ,פניה מכורכמות במורת רוח.
קול שאון נוסף נשמע מעל ראשינו .אני מביט מעלה ורואה לחרדתי
שקליע פגע בתורן ושבר אותו .החלק השבור קורס מטה עם המפרש.
הלוחמים זועקים .ספרטה מחווה תנועה קלה ,ויד בלתי נראית גבוה
מעל ראשינו תופסת את התורן ודוחפת אותו הרחק מהספינה .ספרטה
מביטה בנו שוב ומזעיפה פנים .אין לנו זמן להמשיך להתווכח ,וכולנו
