Page 194 - 30322
P. 194
| 194גיום מוסו
.1
"אתה מתיישב ,בחור?" שואל קול מאחוריי.
קפצתי למראה בעל המקום ,גבר שחור מבוגר מאוד עם זקן אפור,
בנעלי ּב ֹורסלינו ,לבוש חולצה ,אפודה ומכנסי פסים עם כתפיות.
הוא הזמין אותי בתנועת יד להתיישב בכורסת עור אדומה
מתכווננת.
"לא שמעתי אותך נכנס ,אבל אני חייב להודות שאני חירש כמו
קרש!" אמר ופרץ בצחוק גדול.
"סליחה ,אדוני ,אבל"...
"תקרא לי ג'יבריל".
"אני ממש צמא ,ג'יבריל .אפשר אולי לבקש ממך כוס מים
ואספירין?"
"כבר מגיע ",הבטיח לי ונעלם בחדר האחורי.
בפינת המספרה ,ערימת מגזינים נחה על שולחן מהגוני עתיק שזהר
באור השמש .המגזין העדכני ביותר היה גיליון של "אנטרטיינמנט
ויקלי" מ־ 24בפברואר .2012על החזית הופיעה תמונה של אישה
בלונדינית עם שיער קצר ומבט נוקב ,ועליה הכיתוב:
ליסה איימס
בואו לפגוש את גיבורת הסדרה החדשה
והמצליחה Past Forward
ליסה רזה ,פרובוקטיבית וקרה יותר מזו שהכרתי .עילעלתי במגזין
וקראתי את הכתבה ברפרוף .אז היא הצליחה להשיג את התפקיד
שחלמה עליו .האם עליי לשמוח או להצטער?
"בבקשה ,בחור!" אמר לי ג'יבריל ,ששב עם קנקן מים וחפיסת
אקמול.
אחרי שבלעתי שני כדורים ושתיתי שלוש כוסות מים ,התחלתי
להרגיש יותר טוב ,למרות שעדיין סבלתי מהנגאובר קל.
הבטתי במראה במורת רוח .בגיל ארבעים ושש הזמן נתן בי את
אותותיו .עיניי היו כהות יותר ,מוקפות עיגולים שחורים ,שקועות
