Page 198 - 30322
P. 198
| 198גיום מוסו
"אה ,בחור! לא כתוב פה בר אלא מספרה!" השיב וטפח על ירכיו.
סאליבן נבר בכיסו ושלף שני כרטיסים.
"הניקס משחקים נגד קליבלנד הערב במדיסון סקוור גרדן .קניתי
את שני הכרטיסים האלה לג'יבריל ולי ,אבל עדיף שתלך עם הבן שלך".
"אם תיכננתם ללכת יחד ,אני לא רוצה"...
"אל תדאג לנו ",התערב ג'יבריל" .לך לראות את המשחק עם
הילדון .אני וסאליבן נאכל עוף בקארי במקום ,או נזיד כבש .אולי נלך
לשתות משהו במועדון החשפנות ברחוב .124ואתה יודע מה? אני
הולך להכין לך קפה!"
ניצלתי את ההזדמנות שלי לבד עם סאליבן כדי לספר לו מה מייסר
אותי.
"הייתה לי בעיה כשחזרתי בשנה שעברה .בעיה חמורה".
הוא נאנח ארוכות ,לקח את חפיסת הלאקי סטרייק ,שלף ממנה
סיגריה ותחב אותה מאחורי אוזנו.
"הנסיעה התמשכה פחות זמן משציפיתי ",אמרתי" .הרבה פחות
זמן ,שתים־עשרה שעות במקום עשרים וארבע!"
סאליבן הדליק להבה גבוהה במצית שלו.
"מזה חששתי ",אמר בצער והצית את הסיגריה" .אותו דבר קרה
לי .ארבע הנסיעות האחרונות שלי היו קצרות משמעותית".
"איך זה יכול להיות?"
"הן התקצרו בחצי מפעם לפעם .בהתחלה שתים־עשרה שעות ואז
שש ואז שלוש".
"ובפעם האחרונה?"
"קצת יותר משעה".
דממה השתררה בחדר .לא הצלחתי לקלוט את מה שנחשף בפניי
זה עתה .הכעס פינה את מקומו לתדהמה.
"אבל למה לא אמרת לי כלום?" צעקתי והטחתי אגרוף בשולחן.
עייף ,סאליבן שיפשף את עיניו.
"כי זה לא היה עוזר ,ארתור .רק מדכדך אותך".
לקחתי את שני הכרטיסים מהשולחן ויצאתי מהמספרה.
הסיוט נמשך.
