Page 100 - 9322
P. 100

‫ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י‬

          ‫צעדה היה קל‪ .‬היא מיהרה לראות את פניו של פוסאגי‪.‬‬
                                ‫היא עברה בפתח ונעלמה מהעין‪.‬‬

‫"אה!" היא אמרה ושבה על עקבותיה‪ .‬קאזו וקיי נתנו בה מבט‬
                                                              ‫שואל‪.‬‬

‫"עוד דבר אחד‪ ",‬היא אמרה‪" .‬ממחר לא קוראים לי יותר בשם‬
                                              ‫הנעורים שלי‪ ,‬בסדר?"‬

                                           ‫היא חייכה חיוך רחב‪.‬‬
‫קוטאקה היא שביקשה במקור שיקראו לה בשם נעוריה‪ .‬כשפוסאגי‬
‫התחיל לקרוא לה קוטאקה‪ ,‬היא רצתה למנוע בלבול‪ .‬אבל השיקול‬
‫הזה היה מיותר עכשיו‪ .‬החיוך שב אל פניה של קיי‪ ,‬ועיניה המבריקות‬

                                                      ‫נפערו לרווחה‪.‬‬
                              ‫"בסדר‪ ,‬הבנו‪ ",‬היא אמרה בשמחה‪.‬‬
‫"תגידו גם לכל השאר‪ ",‬אמרה קוטאקה‪ ,‬ובלי להמתין לתשובה‬

                                                       ‫נופפה ויצאה‪.‬‬

                    ‫קלאנג־דונג‬

‫"בסדר‪ ",‬אמרה קאזו כאילו היא מדברת לעצמה והכניסה את הכסף‬
                                                   ‫מקוטאקה לקופה‪.‬‬

‫קיי פינתה את הספל שקוטאקה שתתה ממנו ונכנסה למטבח‬
‫להביא עוד קפה לאישה בשמלה‪ .‬הקלאנק־קלאנק של מקשי הקופה‬
‫הידהד ברחבי החדר הקריר‪ .‬מאוורר התקרה הוסיף להסתובב בשקט‪.‬‬
‫קיי חזרה ומזגה קפה טרי לאישה בשמלה‪" .‬אנחנו שמחים על נוכחותך‬

                                             ‫שוב הקיץ‪ ",‬היא לחשה‪.‬‬
‫האישה בשמלה המשיכה לקרוא את ספרה ולא ענתה‪ .‬קיי הניחה‬

                                      ‫את ידה על בטנה שלה וחייכה‪.‬‬
                                                ‫הקיץ רק התחיל‪.‬‬

                                ‫‪100‬‬
   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105