Page 104 - 9322
P. 104
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
קלאנג־דונג
זו היתה קאזו .היא נתנה את הטבעת עם צרור המפתחות לנאגארה
שמאחורי הבר.
"חזרת–" היא אמרה ,אך נעצרה באמצע המילה כשהבחינה בילדה
הישובה על הכיסא ההוא.
" ֵהי ",ענה נאגארה והכניס את הצרור לכיסו .הוא לא אמרֵ " ,הי,
ברוכה השבה ",כדרכו בדרך כלל.
קאזו אחזה במפרק ידו ולחשה" ,מי זאת?"
"אני מנסה לגלות ",ענה.
על פי רוב לא הקדישה קאזו תשומת לב רבה לשאלה מי יושב שם.
כשמישהו הופיע ,היה ביכולתה לזהות בקלות אם מדובר באדם שחזר
מהעתיד לפגוש מישהו .זה לא היה דבר שהתערבה בו.
אך מעולם עד כה לא ישבה על הכיסא ילדה צעירה ויפה כל כך.
היא לא הצליחה להתאפק מלנעוץ בה את מבטה.
נעיצת המבט לא עברה באין רואה.
"שלום!" אמרה הילדה וחייכה בנעימות.
הגבה השמאלית של נאגארה התעוותה בעצבנות ,שכן הוא עצמו
לא זכה לחיוך כזה מצדה.
"באת לפגוש מישהו?" שאלה קאזו.
"כן .נראה לי ",הסכימה הילדה.
נאגארה ,ששמע זאת ,הידק את שפתיו .רק רגעים ספורים קודם
לכן שאל אותה השאלה ,והילדה אמרה לא .הדבר לא שיעשע אותו.
"אבל הוא או היא לא כאן ,נכון?" הוא אמר ברוגז והסתובב
הצדה.
אז את מי היא תיכננה לפגוש? תהתה קאזו ונקשה באצבעה על
סנטרה.
"הממ? בטח לא אותו?" היא הצביעה באצבע הנוקשת על הסנטר
לעבר נאגארה.
104
