Page 101 - 9322
P. 101
3
האחיות
ילדה ישבה בשקט על הכיסא ההוא.
היא נראתה מבוגרת דיה ללמוד בתיכון .היו לה עיניים גדולות
ומתוקות .היא לבשה חולצת גולף ,חצאית מיני משובצת מצמר
וטייטס שחורים ,ונעלה מגפיים בצבע חום־טחב .על משענת הכיסא
היה תלוי מעיל צמר .את בגדיה היתה יכולה ללבוש גם אישה מבוגרת,
אבל בהבעתה היה משהו ילדי .שערה היה מסופר בקו הלסת .היא לא
היתה מאופרת ,אבל ריסיה הארוכים מטבעם הדגישו את תווי פניה
היפים .אף על פי שבאה מהעתיד ,דבר לא היה מונע ממנה להיחשב
בציבור כמישהי מן ההווה — אלמלא אותו הכלל שגורס ,שכל מבקר
מן העתיד מוכרח לשבת על הכיסא ההוא .אך מאחר שהיו אלה ימי
ראשית אוגוסט ,בגדיה נראו לחלוטין בלתי הולמים לעונה.
השאלה את מי באה לפגוש נותרה לעת עתה בגדר תעלומה .ברגע
זה ,האדם היחיד בבית הקפה היה נאגארה ט ֹוקי ָטה .הגבר גדל־המידות
וצר־העיניים ,לבוש חלוק טבחים ,עמד מאחורי הבר.
אבל היה נדמה שבעל בית הקפה איננו מי שהילדה באה לפגוש.
עיניה אמנם ניבטו אל נאגארה ,אך לא הפגינו שום סימן לרגש כלפיו.
היא נראתה אדישה לגמרי לקיומו .אלא שבו בזמן לא היה איש מלבדו
בבית הקפה .נאגארה עמד שם והביט בה בזרועות שלובות.
נאגארה היה איש גדול .כל ילדה רגילה ,או אישה לצורך העניין,
היתה עלולה להרגיש מאוימת במקצת אילו ישבה איתו לבדה בבית
101
