Page 102 - 9322
P. 102
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
הקפה הקטן הזה .אבל ההבעה השלווה שנחה על פני הילדה הזאת
רמזה שהדבר אינו מעלה ואינו מוריד מבחינתה.
הילדה ונאגארה לא החליפו דברים .הילדה לא עשתה דבר מלבד
להעיף מבט בשעונים שעל הקיר ,כאילו משהו בדבר הזמן מטריד את
מנוחתה.
פתאום חש נאגארה עקצוץ באפו ,ועינו הימנית נפקחה יותר .צ'ינג
בקע מהטוסטר במטבח .האוכל היה מוכן .הוא נכנס למטבח והחל
להתעסק בהכנת דבר־מה .הילדה התעלמה מהרעש ולגמה מהקפה
שלה .היא הינהנה כאומרת כן .הקפה ודאי היה עדיין חם ,שכן הבעתה
רמזה שיש לה שפע זמן .נאגארה יצא מהמטבח .הוא נשא מגש מלבני
ועליו טוסט וחמאה ,סלט ויוגורט פירות .החמאה היתה תוצרת בית —
המומחיות שלו .החמאה שלו היתה טובה כל כך ,שהאישה עם גלגלי
השיערָ ,י ֶאקו היראיי ,היתה באה לקחת מעט לעצמה ,חמושה בקופסת
פלסטיק.
נאגארה הפיק הנאה רבה מצפייה בלקוחות המתענגים שעה
שאכלו את החמאה הטעימה שלו .הבעיה היתה שאף על פי שהשתמש
במרכיבים היקרים ביותר ,החמאה ניתנה ללקוחות בחינם .הוא לא
דרש תשלום על רטבים; הוא הקפיד על כך מאוד .הסטנדרטים
הגבוהים שלו היו בעיה לא קטנה.
עם המגש בידו ,הוא נעמד לפני הילדה .גזרתו הגדולה ודאי נראתה
לילדה הקטנה הישובה שם כקיר ענקי.
הוא הרכין אליה את מבטו" .את מי באת לפגוש?" הוא שאל ,ניגש
ישר לעניין.
הילדה הביטה בקיר הענקי שניצב מולה .היא בהתה בו באגביות.
הוא היה רגיל לכך ,שגודלו העצום מעורר פליאה ופחד בקרב מי
שאינם מכירים אותו; העובדה שהאפקט הזה נעדר עכשיו ,עוררה בו
תחושה מוזרה.
"מה?" הוא שאל.
אך הילדה מצדה לא הגיבה.
102
