Page 107 - 9322
P. 107
לפני שהקפה יתקרר
קיי נראתה כאילו לא הבחינה בכך שהילדה צופה בה ,והחלה לצעוד
לעבר החדר האחורי.
כאילו ניתן איזה אות ,קראה הילדה בקול רם ולא צפוי" .סליחה?"
קיי נעצרה במקומה וענתה בלי לחשוב" ,כן?" היא נפנתה להביט
בילדה בעיניה העגולות המבריקות.
הילדה הסיטה את עיניה במבוכה והחלה להתנועע בעצבנות.
"מה העניין?" שאלה קיי.
הילדה הרימה את עיניה כאילו באמת רצתה דבר־מה; חיוכה היה
כן ומתוק .הריחוק הצונן שהפגינה כלפי נאגארה התפוגג לגמרי.
"אממ .העניין הוא רק"...
"כן? מה העניין?"
"שהייתי רוצה להצטלם איתך".
קיי מיצמצה בפליאה למשמע דברי הילדה" .איתי?" היא שאלה.
"כן".
נאגארה הגיב מיד" .איתה?" הוא שאל והצביע על קיי.
"כן ",אמרה הילדה בעליצות.
"את אומרת שבאת לראות אותה?" שאלה קאזו.
"כן".
עיניה של קיי קרנו באור לשמע הווידוי הפתאומי של ילדה לא
מ ּו ּכרת .קיי מעולם לא חשדה בזרים .אז במקום לשאול את הילדה
מיהי ומדוע היא רוצה להצטלם ,אמרה מיד" ,אה! באמת? אני יכולה
לתקן את האיפור קודם?"
היא שלפה מתיק הצד שלה קופסה והחלה לתקן את האיפור.
"אממ ,אין זמן ",אמרה הילדה בבהילות.
"אה ...לא ,בטח".
מטבע הדברים ,גם קיי הכירה את הכללים .לחייה הסמיקו שעה
שסגרה את הקופסה.
לא היה ביכולתה של הילדה להתמקם ליד קיי ,כנהוג לעשות
כשמבקשים להצטלם ,בשל הכלל המונע ממנה לעזוב את הכיסא
107
