Page 110 - 9322
P. 110
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
החולים ,והוא היה מנתח את הפצוע .גם אם סוג הדם של הקורבן
היה נדיר מאוד ,כזה שיש רק לאחד מעשרת אלפים ,הדם הזה היה
נמצא במלאי בבית החולים .צוות חדר הניתוח היה מצטיין ,והניתוח
היה מצליח .בדיעבד המנתח היה אומר אולי ,שאילו איחר האמבולנס
ולו בדקה ,או אילו הקליע היה ננעץ מילימטר אחד שמאלה ,הפצוע
לא היה שורד .כל הצוות הטיפולי היה אומר שזהו נס שהפצוע שרד.
אך ההסבר לא היה נעוץ בנס .הוא היה נעוץ בכלל שקובע ,שהאדם
שנ ֹורה בעבר מוכרח לשרוד.
משום כך לא היה אכפת לקאזו מי מגיע מן העתיד ,ומאיזו סיבה.
כל מה שמבקר מן העתיד עשוי לנסות יהיה עקר.
"את יכולה לקחת את זה ,בבקשה?" קרא נאגארה מהמטבח.
קאזו הסתובבה וראתה את נאגארה עומד בפתח המטבח עם מגש
קפה לאישה בשמלה .היא לקחה את המגש והתחילה לשאת אותו אל
השולחן שהאישה ישבה אליו.
זמן־מה היא עמדה והתבוננה באישה ,כשמחשבות מתרוצצות
בראשה .מעניין למה הילדה חזרה בזמן? אם רצתה לצלם את קיי,
מדוע היתה צריכה לטרוח לחזור אחורה לעבר?
קלאנג־דונג
"שלום ,ברוכים הבאים ",צעק נאגארה .קאזו אספה את מחשבותיה
והגישה את הקפה.
יש לי תחושה שאני מפספסת משהו חשוב.
היא ניערה מעט את ראשה להפיג את התחושה.
"שלום ".קוטאקה נכנסה לבית הקפה .היא היתה בדרכה הביתה
מהעבודה.
110
