Page 113 - 9322
P. 113
לפני שהקפה יתקרר
בר האירוח הקטן שהיראיי ניהלה שכן במרחק מטרים ספורים בלבד
מבית הקפה.
זה היה רק בר קטן עם דלפק ושישה כיסאות ,אך הוא תמיד המה
אנשים .הוא נפתח בשעות שונות מדי ערב על פי מצב הרוח של
היראיי ,אבל היה פתוח שבעה לילות בשבוע ,כל השנה .מיום שפתחה
את דלתותיו היה הבר פתוח ערב־ערב בלי יוצא מן הכלל .לא פעם
המתינו לקוחות בחוץ לשעת הפתיחה .היו לילות שבהם נדחקו פנימה
אפילו עשרה מהם .רק ששת הראשונים ישבו על כיסאות; השאר היו
שותים בעמידה.
הלקוחות גם לא היו גברים בלבד .היראיי היתה פופולרית גם
בקרב נשים .דיבורה הבוטה פגע לפעמים בגאוות הלקוחות ,אך הם
ידעו שאין בו כוונה רעה ,ואיש לא נטר טינה מעולם .לקוחות תמיד
הרגישו בנוח לידה; היה לה כישרון טבעי לומר כל דבר שהוא בלי
לעורר מהומה .היא התלבשה בסגנון ראוותני ,ולא הזיז לה כהוא זה
מה אחרים חושבים על כך .אבל היא האמינה בנימוסים ובדרך ארץ.
היא הקשיבה לכל דבר שהיה לכל אדם להגיד .גם אם חשבה שלקוח
טועה ,גם אם היה ממעמד חברתי גבוה ,היא לא חשה שום נקיפות
מצפון אם החליטה להעמיד אותו במקומו .היו לקוחות שביקשו לנהוג
בנדיבות בכספם ,אבל היא לא הסכימה לקבל כסף אלא כתשלום על
משקאות .היו לקוחות שניסו לזכות באהדתה בהצעת מתנות יקרות,
אך היא לא הסכימה לקבלן ,אף לא פעם אחת .היו אפילו כמה גברים
שהציעו לה בית או דירה ,מרצדס או פרארי או יהלומים וכיוצא בזה,
אבל היא פשוט אמרה" ,אני לא מעוניינת ".אפילו קוטאקה נכנסה אל
הבר שלה לפעמים .המקום הציע הנאה מובטחת בשעת השתייה.
קוטאקה הבחינה שהבר של היראיי ,שהמה לקוחות על פי רוב,
עומד סגור זה שני לילות רצופים ,ואיש מהלקוחות אינו יודע מדוע.
הדבר הטריד אותה במקצת.
ברגע שהעלתה את הנושא ,פניו של נאגארה הרצינו.
"מה קרה?" היא שאלה ,מבוהלת משהו.
113
