Page 108 - 9322
P. 108

‫ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י‬

‫ההוא‪ .‬קיי העבירה את שקית הקניות וכובע הקש לקאזו ונעמדה ליד‬
                                                             ‫הילדה‪.‬‬

                            ‫"איפה המצלמה שלך?" שאלה קאזו‪.‬‬
‫הילדה דחפה משהו לעבר אמצע השולחן‪" .‬אה? זאת מצלמה?"‬
‫שאלה קיי בפליאה‪ ,‬שעה שקאזו הביטה במצלמה שנדחפה לעברה‪.‬‬
‫היא היתה בגודלו של כרטיס ביקור‪ .‬דקיקה ושקופה למחצה‪ ,‬נראית‬

                                          ‫פשוט כמו כרטיס פלסטיק‪.‬‬
‫קיי היתה מוקסמת‪ .‬היא בחנה אותה מקרוב מכל הזוויות‪" .‬היא‬

                                                       ‫כל כך דקה!"‬
‫"אממ‪ ,‬צריך למהר‪ .‬הזמן כמעט נגמר‪ ",‬אמרה הילדה לקיי בשלווה‪.‬‬

   ‫"כן‪ ,‬סליחה‪ ",‬אמרה קיי‪ ,‬משכה בכתפיה ונעמדה לצד הילדה‪.‬‬
‫"בסדר‪ ,‬אני מצלמת‪ ".‬קאזו כיוונה את המצלמה אל השתיים‪ .‬היא‬
‫נראתה קלה לשימוש‪ ,‬וקאזו פשוט לחצה על הכפתור שהופיע על‬

                                                              ‫המסך‪.‬‬
‫קליק‪" .‬מה? חכי רגע‪ ,‬מתי את מצלמת??" שאלה קיי‪ .‬קאזו צילמה‬
‫את התמונה בזמן שקיי סידרה את שערה ואירגנה את הפוני‪ .‬היא‬

                                        ‫החזירה את המצלמה לילדה‪.‬‬
‫"כבר צילמת? מתי עשית את זה?" הילדה וקאזו היו שתיהן‬

           ‫ענייניות מאוד‪ .‬רק קיי לבדה היתה מלאת שאלות ובלבול‪.‬‬
‫"תודה רבה לך‪ ",‬אמרה הילדה‪ ,‬ומיד שתתה את שארית הקפה‬

                                                               ‫שלה‪.‬‬
‫"מה‪ ?...‬רק רגע‪ ",‬אמרה קיי‪ .‬אך הילדה כבר עלתה באד‪ .‬בעוד‬
‫האד מסתלסל ועולה לתקרה‪ ,‬צצה האישה בשמלה והופיעה מתחת לו‪.‬‬

             ‫זה נראה כמו איזה מין טריק שינוי צורה הראוי לנינג'ה‪.‬‬
‫כל השלושה היו מורגלים בהתרחשויות מהסוג הזה‪ ,‬ואיש מהם לא‬
‫היה מופתע במיוחד‪ .‬אילו לקוח אחר חזה במתרחש‪ ,‬ודאי היה נתקף‬
‫הלם‪ .‬אילו לקוח חזה בדבר־מה מהסוג הזה באמת ובתמים‪ ,‬היה נאמר‬
‫לו שמדובר בטריק של אחיזת עיניים‪ .‬אך אילו נשאלו עובדי בית‬

  ‫הקפה כיצד ביצעו את הטריק‪ ,‬לא היה ביכולתם לספק הסבר לכך‪.‬‬

                                ‫‪108‬‬
   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113