Page 115 - 9322
P. 115

‫לפני שהקפה יתקרר‬

‫תקן של ברכות־עסק וקמעות מזל‪ .‬הפסטיבל מתקיים תמיד ב־‪8-6‬‬
‫באוגוסט‪ ,‬ופירוש הדבר היה שבתוך ימים ספורים עתידות להיפתח‬
‫ההכנות לקראתו באזור מרכז העיר‪ ,‬סביב תחנת סנדאי‪ .‬בהתחשב‬
‫בשני מיליון התיירים ששלושת ימי הפסטיבל מושכים‪ ,‬טנבטה היה‬
‫התקופה העמוסה ביותר ב"טאקאקורה"‪ ,‬הממוקם במרחק עשר דקות‬

                                       ‫נסיעה במונית מתחנת סנדאי‪.‬‬

                    ‫קלאנג־דונג‬

‫"שלום! ברוכים הבאים‪ ",‬קרא נאגארה בעליצות כדי לעורר את בית‬
                                           ‫הקפה מדכדוכו העגמומי‪.‬‬

‫קוטאקה שמעה את הפעמון וניצלה את ההזדמנות להתרווח‪ .‬היא‬
                                                  ‫הושיטה יד לקפה‪.‬‬

‫"שלום‪ .‬ברוכים הבאים‪ ",‬אמרה קיי שיצאה בסינר מהחדר האחורי‬
                         ‫למשמע הפעמון‪ .‬אבל עדיין לא נראה איש‪.‬‬

‫למישהו נדרש זמן ארוך מן הרגיל להופיע בבית הקפה‪ ,‬אבל בדיוק‬
       ‫כשנאגארה הטה את ראשו בתהייה‪ ,‬הידהד לעברם קול מ ּו ּכר‪.‬‬
       ‫"נאגארה! קיי! מישהו! אני צריכה מלח! תביאו לי מלח!"‬
                                              ‫"היראיי‪ ,‬זאת את?"‬

‫איש לא ציפה שתחזור מוקדם כל כך‪ ,‬אף על פי שההלוויה של‬
‫אחותה כבר התקיימה‪ .‬קיי הביטה בנאגארה בעיניים פעורות מתדהמה‪.‬‬
‫נאגארה עמד רגע המום‪ .‬מאחר שזה עתה מסר לקוטאקה את הידיעה‬
‫הנוראית על קומי‪ ,‬הד קולה הנמרץ־כרגיל של היראיי הוציא אותו‬

                                                 ‫מעט משיווי משקל‪.‬‬
‫אפשר שהיראיי רצתה את המלח לצורכי טיהור רוחני‪ ,‬אך קריאתה‬
‫נשמעה יותר כמו צעקה הבוקעת ממטבח שמישהו טורח בו בתזזיתיות‬

                                               ‫על הכנת ארוחת ערב‪.‬‬
          ‫"נו!" הפעם הצעקה היתה נגועה באיזה להט קצר־רוח‪.‬‬

                                                 ‫"בסדר! שנייה‪".‬‬

                                ‫‪115‬‬
   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120