Page 119 - 9322
P. 119

‫לפני שהקפה יתקרר‬

                   ‫"מה זאת אומרת?" שאלה קיי בארשת דאוגה‪.‬‬
‫בתשובה לשאלתה של קיי‪ ,‬ענתה היראיי בנימת דיבור רגילה‬
‫לגמרי‪" .‬התאונה קרתה בדרך שלה הביתה אחרי שהיא באה לפגוש‬
 ‫אותי‪ ,‬נכון? אז מטבע הדברים ההורים שלי מאשימים אותי במותה‪".‬‬

            ‫"איך הם יכולים לחשוב ככה?" שאלה קיי בפה פעור‪.‬‬
‫היראיי נשפה ענן עשן לאוויר‪" .‬זה מה שהם חושבים‪ ...‬ובמובן‬
‫מסוים זה נכון‪ ",‬היא פטרה את הדברים במלמול‪" .‬היא באה שוב ושוב‬

                                   ‫לטוקיו‪ ,‬ובכל פעם דחיתי אותה‪".‬‬
‫בפעם האחרונה קיי עזרה להיראיי להתחמק מקומי כשהסתתרה‪.‬‬
‫עכשיו היא השפילה עיניים בחרטה‪ .‬היראיי המשיכה לדבר תוך‬

                                                     ‫התעלמות מקיי‪.‬‬
‫"שני ההורים שלי סירבו לדבר איתי‪ ".‬החיוך נעלם מפניה‪" .‬אף‬

                                                          ‫לא מילה‪".‬‬

‫היראיי שמעה על מותה של קומי מה ַס ּפרית שעובדת זה שנים רבות‬
‫בפונדק של הוריה‪ .‬עברו שנים מאז ענתה לשיחה נכנסת מהפונדק‪.‬‬
‫אבל לפני יומיים‪ ,‬מוקדם בבוקר‪ ,‬הופיע המספר של הפונדק על‬
‫צג הטלפון שלה‪ .‬כשראתה מי מתקשר‪ ,‬לבה החמיץ פעימה‪ ,‬והיא‬
‫ענתה‪ .‬הדבר היחיד שהיתה מסוגלת לומר בתגובה ל ַס ּפרית הבוכייה‬
‫שהתקשרה היה‪" ,‬אני מבינה‪ ",‬והיא ניתקה‪ .‬לאחר מכן לקחה את תיק‬

                            ‫היד שלה ונסעה לבית משפחתה במונית‪.‬‬
‫נהג המונית טען שהוא בדרן לשעבר‪ .‬במהלך נסיעתם הוא נתן‬
‫לה דוגמית מהופעת הסטנד־אפ שלו מבלי שהתבקש‪ .‬הסיפורים היו‬
‫מצחיקים נורא בניגוד לצפוי‪ ,‬והיא התגלגלה מצחוק בתחומי המושב‬
‫האחורי‪ .‬היא צחקה הרבה‪ ,‬מאוד‪ ,‬עד שדמעות זלגו על פניה‪ .‬בסופו‬
‫של דבר נעצרה המונית בחזית פונדק "טאקאקורה"‪ ,‬בית משפחת‬

                                                             ‫היראיי‪.‬‬

                                ‫‪119‬‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124