Page 116 - 9322
P. 116

‫ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י‬

‫נאגארה זז ממקומו סוף־סוף‪ .‬הוא לקח מהמטבח בקבוק קטן‬
‫של מלח בישול ודישדש בזריזות לכניסה‪ .‬קוטאקה דימתה לעצמה‬
‫את היראיי עומדת ממש מעבר לכניסה לבית הקפה‪ ,‬לבושה בבגדיה‬
‫הראוותניים הרגילים‪ .‬בעיניה‪ ,‬התנהגותה של היראיי לא היתה בדיוק‬
‫מה שהיית מצפה לו‪ .‬איך יכול להיות שאחותה זה אך מתה? היא‬

           ‫החליפה מבטים עם קיי — נר ָאה שקיי חושבת אותו הדבר‪.‬‬
    ‫"אני כל כך מותשת‪ ",‬אמרה היראיי שנכנסה בגרירת רגליים‪.‬‬
‫הליכתה היתה נורמלית לגמרי‪ ,‬אבל היא נראתה שונה למדי‪.‬‬
‫במקום הבגדים הצעקניים הרגילים בוורוד ואדום‪ ,‬היא לבשה שמלת‬
‫ֵאבל‪ .‬במקום ראש מלא גלגלי שיער היה שערה אסוף גבוה בעגבנייה‬
‫הדוקה‪ .‬כל אחד היה מסכים שהיא נראית אדם אחר לגמרי‪ .‬בבגדי‬
‫ֶאבל ּה השחורים היא צנחה על הכיסא ליד השולחן האמצעי והרימה‬

                                                  ‫את זרועה הימנית‪.‬‬
‫"מצטערת להפריע‪ ,‬אבל אני יכולה לקבל כוס מים‪ ,‬בבקשה?" היא‬

                                                      ‫שאלה את קיי‪.‬‬
                                              ‫"בטח‪ ",‬אמרה קיי‪.‬‬
  ‫בנימת בהיל ּות מופרזת משהו‪ ,‬היא מיהרה למטבח להביא מים‪.‬‬
                                            ‫"פי ּו‪ ",‬קראה היראיי‪.‬‬
‫היא מתחה את הזרועות והרגליים כמו היתה בובה על חוטים‪.‬‬
‫תיק היד השחור שלה השתלשל מזרועה הימנית‪ .‬נאגארה‪ ,‬עדיין עם‬
‫המלחייה‪ ,‬וקוטאקה הישובה על הבר‪ ,‬הביטו בה כאילו היא מתנהגת‬
                                        ‫מוזר‪ .‬קיי חזרה עם כוס מים‪.‬‬
‫"תודה‪ ".‬היראיי הניחה את תיק היד על השולחן‪ ,‬לקחה את הכוס‬
‫בידה‪ ,‬ולתדהמתה של קיי רוקנה אותה בלגימה אחת‪ .‬היא פלטה אנחת‬

                                                           ‫תשישות‪.‬‬
‫"עוד אחת‪ ,‬בבקשה‪ ",‬היא אמרה והושיטה לקיי את הכוס‪ .‬קיי‬
‫לקחה את הכוס ונבלעה במטבח‪ .‬היראיי ניגבה זיעה ממצחה ופלטה‬

                             ‫אנחה נוספת‪ .‬נאגארה עמד והתבונן בה‪.‬‬
                                            ‫"היראיי?" הוא אמר‪.‬‬

                                ‫‪116‬‬
   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121