Page 117 - 9322
P. 117

‫לפני שהקפה יתקרר‬

                                                          ‫"מה?"‬
                                                    ‫"מה הנוסח?"‬

                                                      ‫"של מה?"‬
                                           ‫"איך אומרים את זה?"‬

                                                       ‫"את מה?"‬
                                         ‫"תנחומיי על האובדן‪"...‬‬
‫התנהגותה המוזרה של היראיי — הכל כך לא אופיינית לאדם‬
‫באבל — בילבלה את נאגארה‪ ,‬והיה עליו להתאמץ להיזכר בביטוי‬
       ‫הנכון‪ .‬גם קוטאקה לא מצאה את המילים והרכינה את ראשה‪.‬‬

                                          ‫"אתה מתכוון לקומי?"‬
                                                   ‫"כן‪ .‬כמובן‪"...‬‬

‫"זה באמת היה לא צפוי‪ .‬ביש מזל‪ ,‬אפשר לומר‪ ",‬אמרה היראיי‬
                                                    ‫ומשכה בכתפיה‪.‬‬

‫קיי חזרה עם כוס מים נוספת‪ .‬מוטרדת בעליל נוכח התנהגותה של‬
‫היראיי‪ ,‬היא נתנה לה את הכוס והרכינה גם היא את ראשה בתנועה‬

                                    ‫שהסגירה את האי־נוחות שחשה‪.‬‬
‫"אני מצטערת‪ .‬תודה‪ ".‬היראיי רוקנה גם את כוס המים הזאת‪.‬‬
‫"הם אמרו שהיא נפגעה ב ָמקום הלא נכון‪ ...‬אז לא היה לה מזל‪ ",‬היא‬

                                                              ‫אמרה‪.‬‬
‫נשמע כאילו היא מדברת על משהו שקרה לאדם זר‪ .‬הקמט במצחה‬

                           ‫של קוטאקה העמיק שעה שנרכנה לפנים‪.‬‬
                                                 ‫"זה היה היום?"‬
                                                     ‫"מה היום?"‬

‫"ההלוויה‪ ,‬כמובן‪ ",‬ענתה קוטאקה והסגירה את האי־נוחות שחשה‬
                                         ‫אל מול גישתה של היראיי‪.‬‬

‫"כן‪ .‬תראו‪ ",‬אמרה היראיי וקמה והסתובבה במקומה להראות את‬
‫בגדי ההלוויה שלה‪" .‬זה די הולם אותי‪ ,‬נכון? נראה לכם שזה גורם לי‬
‫להיראות קצת מאופקת?" היא עמדה בכמה תנוחות דוגמנות ואימצה‬

                                                 ‫לעצמה ארשת גאה‪.‬‬

                                ‫‪117‬‬
   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122