Page 99 - 9322
P. 99
לפני שהקפה יתקרר
כמובן ,העובדה שטיפלה בו כאחות לא נראתה לה טעות .היא
האמינה שזה לטובה .והוא לא כתב את המכתב כדי להאשים אותה
בשום מובן .היה נדמה לה שהוא ידע ,שכאשר דיברה על כך שהוא
מחלים ִשי ְקרה ,אבל היה מדובר בשקר שהוא רצה להאמין בו .אחרת,
חשבה ,הוא לא היה אומר "תודה".
אחרי שהבכי נפסק ,האישה בשמלה חזרה מהשירותים ,ניצבה
לפניה ואמרה מילה אחת בלבד.
"זוזי!" היא אמרה בקול שקט.
"בטח ",היא אמרה תוך זינוק ּוויתרה על הכיסא.
האישה בשמלה חזרה בעיתוי מושלם ,שעלה בקנה אחד עם השינוי
במצב רוחה של קוטאקה .היא הביטה בקאזו ובקיי בעיניה הנפוחות
מבכי .היא הגביהה את המכתב שקאזו הקריאה זה עתה ונופפה בו.
"אז ֵהא לכן ",היא אמרה בחיוך רחב.
קיי הגיבה בהנהון ,עיניה העגולות המבריקות מוסיפות לשפוך
דמעות כמו מפל.
"מה חשבתי לעצמי שאני עושה?" מילמלה קוטאקה והעיפה מבט
במכתב.
"קוטאקה ",משכה קיי באפה ונראתה מודאגת.
קוטאקה קיפלה את המכתב בקפידה והחזירה אותו לתוך המעטפה.
"אני הולכת הביתה ",היא אמרה בקול אמיץ ובוטח.
קאזו הינהנה הנהון קל .קיי הוסיפה למשוך באפה .קוטאקה
הביטה בקיי הדומעת־עדיין ,שבכתה זמן ממושך יותר ממנה עצמה.
היא חייכה למחשבה שקיי בטח הולכת ומתייבשת ופלטה נשימה
עמוקה .היא כבר לא נראתה אבודה ,אלא דווקא מועצמת .היא שלפה
את הארנק מתיק הצד על הבר ונתנה לקאזו שלוש מאות ושמונים ין
במטבעות.
"תודה ",היא אמרה.
קאזו החזירה לה חיוך ש ֵלו.
קוטאקה הגיבה בהנהון מהיר וניגשה לעבר הכניסה.
99
