Page 146 - 9322
P. 146
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
אני רוצה לראות את פניה של קומי עוד פעם אחת .זאת היתה
הדילמה האחרונה שלה.
אבל להמתין לראות את פניה של קומי פירושו לא להיות מסוגלת
לחזור להווה .גם לכך היתה היראיי מודעת בחריפות .ואולם על אף
הידיעה שעליה פשוט לשתות את הקפה ,המרחק בין הספל לפיה נותר
כשהיה.
קלאק.
היא שמעה את דלת השירותים נפתחת מרחוק .ברגע ששמעה את
הקול ,האינסטינקטים השתלטו עליה ,והיא רוקנה את הקפה בלגימה
אחת — היא לא היתה יכולה להרשות לעצמה שום היסוס.
כל חשיבה רציונלית נדחקה הצדה .היא הרגישה את כל גופה
מגיב אינטואיטיבית .ברגע ששתתה את הקפה הסחרחורת חזרה,
והיא הרגישה כמו מתערבבת לתוך האד שאפף עכשיו את כל גופה.
היא כבר התכוננה לכך שלא תראה עוד את קומי לעולם .אבל בדיוק
באותו הרגע היא חזרה מהשירותים.
קומי!
חלק מתודעתה של היראיי נשאר עדיין בעבר ,למרות כל הריצוד.
"הא? אחות גדולה?" קומי חזרה ,אך נראה שאין ביכולתה לראות
את היראיי .היא הסתכלה עכשיו בהבעת פליאה על הכיסא ההוא ,זה
שהיראי ישבה עליו קודם.
קומי!
קולה של היראיי לא הגיע אליה.
קומי הדועכת־עכשיו הביטה בקיי ,שעמדה בגבה אליה מאחורי
הבר.
"סליחה ,את יודעת במקרה לאן אחותי הלכה?" היא שאלה.
קיי הסתובבה וחייכה אליה" .היא היתה צריכה ללכת פתאום"...
קומי שמעה את דבריה ונראתה כאילו איבדה את היקר לה מכול.
היא ודאי היתה מאוכזבת .סוף־סוף פגשה את אחותה ,ופתאום זו
עזבה .היא אמרה שתשוב הביתה ,אבל האיחוד היה קצר ומתוק .היה
146
