Page 150 - 9322
P. 150

‫ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י‬

‫עברו שבועיים מיום שחזרתי ל"טאקאקורה"‪ .‬יש כל כך הרבה דברים‬
     ‫חדשים ללמוד‪ .‬כל יום אני כמעט פורצת בבכי‪ ,‬זה קשה כל כך‪.‬‬

                                            ‫"אוי‪ ,‬באמת קשה לה‪"...‬‬
‫מי שהאזינו לקאזו היו קוטאקה ונאגארה‪ .‬לא לקאזו ולא לקיי‬
‫היה טלפון‪ ,‬ולכן כל האימיילים שנשלחו לבית הקפה הגיעו לטלפון‬
‫של נאגארה‪ .‬לקאזו לא היה טלפון משום שלא היתה טובה במיוחד‬
‫בתחזוקת מערכות יחסים אישיות וראתה בטלפונים ובאמצעי תקשורת‬
‫אחרים טרדה ותו לא‪ .‬לקיי לא היה טלפון משום שביטלה אותו‬
‫כשהתחתנה‪" .‬טלפון אחד מספיק לזוג נשוי‪ ",‬היא אמרה‪ .‬להיראיי‬
‫היו שלושה טלפונים‪ ,‬שכל אחד מהם נועד למטרה אחרת‪ :‬ללקוחות‪,‬‬
‫לחברים ולמשפחה‪ .‬בטלפון המשפחתי היו שמורים רק המספר של‬
‫בית משפחתה והמספר של אחותה קומי‪ .‬אמנם איש לא ידע זאת‪ ,‬אבל‬
‫עכשיו היא הוסיפה שני אנשי קשר נוספים לטלפון השמור למשפחתה‪:‬‬
 ‫בית הקפה והנייד של נאגארה‪ .‬קאזו המשיכה להקריא את האימייל‪.‬‬

‫המצב עם הוריי עדיין קצת מביך‪ ,‬אבל אני מרגישה שהשיבה הביתה‬
‫היתה הצעד הנכון‪ .‬אני רק חושבת שאם מותה של קומי היה מוביל‬
‫לאומללות גם אצלי וגם אצל הוריי‪ ,‬האומללות הזאת היתה נשארת‬

                                              ‫המורשת היחידה שלה‪.‬‬
‫אז לכן אני מתכוונת לנהל את חיי בצורה שתרחיב את המורשת‬
‫הנהדרת של חייה של קומי‪ .‬בטח מעולם לא חשבתם שאני מסוגלת‬

                                               ‫להיות רצינית כל כך‪.‬‬

                                ‫‪150‬‬
   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155