Page 147 - 9322
P. 147
לפני שהקפה יתקרר
זה אך טבעי שתתמלא חרדה .היא נאנחה ונשמטה על הכיסא .קיי
ראתה כיצד היא מגיבה לידיעה.
"אל תדאגי! אחותך אמרה שתקיים את הבטחתה ",היא אמרה
וקרצה לעבר ה ָמקום שממנו ָצפתה עכשיו היראיי ,בדמות אדים.
קיי ,את המושיעה! תודה.
היראיי החלה לבכות שוב ,נרגשת מתמיכתה של קיי.
קומי שתקה רגע" .באמת?" היא שאלה ,וחיוך רחב הפציע על
פניה" .טוב ,מעולה! אז אני אצא הביתה ".היא קדה בנימוס ואחר קמה
ויצאה בצעד קל מבית הקפה.
"קומי־י!"
היראיי ראתה הכול מבעד לאד המרצד .קומי חייכה כששמעה
שהיראיי תקיים את הבטחתה.
הכול סביב היראיי נגלל מהתחלה ועד הסוף כמו סרט בהילוך
מהיר .היא המשיכה לבכות .היא בכתה ובכתה ובכתה...
האישה בשמלה חזרה מהשירותים ועמדה לידה .גם קאזו ,נאגארה,
קוטאקה וקיי היו שם .היראיי חזרה להווה — הווה ללא קומי.
האישה בשמלה התעלמה מעיניה הדומעות של היראיי" .זוזי!"
היא אמרה בגסות.
"אה ,כן ",אמרה היראיי וזינקה מהכיסא ההוא.
האישה בשמלה שבה והתיישבה על כיסאה .היא הדפה את ספל
הקפה שהיראיי שתתה ממנו והחלה לקרוא בספרה כאילו לא אירע
דבר.
היראיי ניסתה לשווא לתקן את פניה שטופות הדמע .היא פלטה
אנחה עמוקה" .אני לא בטוחה שהם יקבלו אותי בחזרה בזרועות
פתוחות .ולא יהיה לי מושג מה צריך לעשות "...היא המשיכה ,עיניה
נעוצות במכתבה האחרון של קומי שבידיה.
147
