Page 151 - 9322
P. 151
לפני שהקפה יתקרר
אז בכל אופן ,אני שמחה ומרגישה טוב .אם ֵיצא לכם בבקשה,
תבואו לבקר .אמנם השנה הוא כבר נגמר ,אבל אני ממליצה מאוד על
פסטיבל טנבטה .תמסרו בבקשה דרישת שלום ממני לכולם.
ָי ֶאק ֹו היראיי
נאגארה ,שהקשיב בזרועות שלובות בכניסה למטבח ,צימצם את עיניו
אף יותר מן הרגיל .הוא כנראה חייך — תמיד היה קשה לדעת מתי
הוא מחייך.
"זה ממש נפלא ",אמרה קוטאקה וחייכה בשמחה .מן הסתם היתה
בהפסקה בין משמרות ,שכן היתה לבושה במדי האחות.
" ֵהי ,תראו את התמונה ",אמרה קאזו והראתה לקוטאקה את
התמונה המצורפת לאימייל.
קוטאקה לקחה את הטלפון בידיה כדי להיטיב לראות" .וואו ,היא
כבר נראית כאילו נולדה לתפקיד ...ממש ",אמרה בשמץ של פליאה.
"נכון?" הסכימה קאזו בחיוך.
בתמונה ,היראיי עמדה בחזית הפונדק .שערה אסוף בעגבנייה,
והיא לבושה קימונו ורוד ,שמציין את מעמדה כבעלת "טאקאקורה".
"היא נראית מאושרת".
"נכון".
היראיי נראתה מחויכת כאילו אין לה שום דאגה בעולם .היא
כתבה שהמצב עם הוריה עדיין מביך ,אבל בתמונה עמדו לצדה אביה
יאסואו ואמה מיצ'יקו.
"וגם קומי "...מילמל נאגארה שהציץ בתמונה מאחור.
"גם קומי בלי ספק מאושרת".
"כן ,אני בטוחה ",אמרה קוטאקה והביטה בתמונה .קאזו שעמדה
לצדם הינהנה הנהון קל גם היא .פניה לא היו צוננות עוד ,כפי שהיו
כשניהלה את טקס ה ֲחזרה אחורה לעבר .הן היו טובות ונעימות.
151
