Page 156 - 9322
P. 156
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
להתיישב במקומו הרגיל ,לשולחן הקרוב ביותר לכניסה .קוטאקה,
בידיים מאחורי גבה ,התקרבה אליו לאיטה.
"שלום ,יקירי!" היא אמרה בחיוך .היא כבר לא קראה לו פוסאגי
כדרכה בעבר.
"אני מצטער ,אני מכיר אותך?"
"אני אשתך ,אהובי".
"אשתי? ...אשתי?"
"כן".
"זאת בדיחה ...נכון?"
"לא .אני באמת אשתך!"
ללא היסוס היא החליקה אל תוך הכיסא מולו .הוא לא ידע בדיוק
כיצד להגיב לאישה הלא מוכרת הזאת ,שנוהגת בו בדרך ִקרבה כזאת,
ונראה טרוד.
"אה ,הייתי מעדיף שלא תיקחי לעצמך את החירות להתיישב שם".
"זה בסדר גמור שאשב פה ...אני אשתך".
"אממ ,זה לא בסדר מבחינתי .אני לא מכיר אותך".
"נו ,אז תצטרך ללמוד להכיר אותי .בוא נתחיל עכשיו".
"מה בדיוק את רוצה להגיד בזה?"
"נראה לי שזאת מין הצעת נישואים?"
הוא נעץ עיניים פעורות באישה הזאת הישובה מולו ,ואילו היא
ישבה שם וחייכה .במצוקה ניכרת הוא פנה לבקש את עזרתה של קאזו,
שבאה להגיש לו כוס מים.
"אממ .את יכולה לעשות משהו בנוגע לאישה הזאת ,בבקשה?"
זר שהיה מעיף מבט חטוף בלבד ,היה עשוי לראות זוג שרוי במצב
רוח טוב .אבל מבט בוחן יותר בפוסאגי היה מזהה פני אדם במצוקה.
"הוא נראה קצת נסער ",אמרה קאזו בחיוך מתוך רצון לתמוך בו.
"באמת? ...נו טוב".
"אולי מוטב פשוט להניח לזה היום?" אמר נאגארה מאחורי הבר,
מציע חבל הצלה.
156
