Page 153 - 9322
P. 153
לפני שהקפה יתקרר
"כן ,בטח שאפשר לנסוע לעתיד ",ענתה קאזו בבוטות.
"באמת?" שאלה פומיקו .ואז ,מרוב התרגשות ,טילטלה בטעות
את השולחן ושפכה את הקפה של האישה בשמלה .האישה עיוותה
את גבותיה ,ופומיקו המבוהלת ניגבה את הקפה השפוך במפית — היא
לא רצתה שתקלל אותה.
"וואו!" קראה קוטאקה.
קאזו ספגה את תגובתן של שתי הנשים" .אבל אף אחד לא נוסע",
היא הוסיפה בקרירות.
"מה?" שאלה פומיקו המופתעת" .למה בדיוק?" היא דרשה לדעת
והתקרבה לקאזו .לא ייתכן שהיא האדם היחיד שהרעיון לנסוע לעתיד
קוסם לו — זה מה שהתכוונה לומר .קוטאקה נראתה כאילו גם היא
רוצה לדעת מדוע איש אינו נוסע .עיניה נפערו ,והיא נעצה בקאזו
מבט מלא כוונה .קאזו העיפה מבט בנאגארה ואחר כך החזירה אותו
אל פומיקו.
"בסדר ...אם את רוצה לנסוע לעתיד ,כמה שנים קדימה תרצי
להגיע?"
השאלה אמנם נשאלה בצורה ספונטנית ,אבל נדמה שפומיקו כבר
הירהרה בדבר.
"עוד שלוש שנים מהיום!" ענתה פומיקו מיד כאילו חיכתה
שישאלו אותה .פניה האדימו מעט.
"את רוצה לפגוש את החבר שלך?" חקרה קאזו באדישות־מה.
"ואם כן?" היא זקרה את לסתה בהתגוננות ,אך פניה האדימו עוד
יותר.
בנקודה הזאת הופיע נאגארה" .אין צורך להתבייש בזה"...
"אני ממש לא בכיוון!" היא הגיבה .אבל נאגארה נגע בעצב חשוף,
והוא וקוטאקה החליפו מבטים מחויכים.
קאזו לא היתה במצב רוח להקניט .היא הביטה בפומיקו בארשת
הצוננת הרגילה שלה .פומיקו הרצינה.
"זה לא אפשרי?" היא שאלה בקול שקט.
153
