Page 158 - 9322
P. 158
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
"אוי ואבוי ,אחותי ,נראה לי שכדאי שתנוחי היום ",קראה קאזו
מהמטבח.
"לא ,אני בסדר .אני בסדר ",אמרה קיי ועשתה כמיטב יכולתה
להיראות טוב יותר ,אבל היא לא היתה מסוגלת להסתיר את מצבה
הרע.
"את לא נראית כאילו את מרגישה טוב כל כך היום ",אמרה
קוטאקה וקמה מכיסאה שעל הבר כדי לאמוד את מצבה של קיי" .את
לא חושבת שכדאי שתנוחי?"
קיי הנידה את ראשה" .לא ,אני בסדר .באמת ",היא התעקשה
וסימנה וי באצבעותיה.
אבל היה ברור כשמש שהיא לא.
קיי נולדה עם לב חלש .הרופאים הורו שלא תשתתף בפעילות
גופנית אינטנסיבית ,ובתקופת לימודיה בבית הספר מעולם לא
הצטרפה לדברים כמו ימי ספורט .אף על פי כן היתה חברותית
וחופשייה ברוחה — מומחית להנאות החיים .זה היה חלק מ"כישרונה
של קיי לחיות חיים שמחים" ,כפי שהיראיי נהגה לומר.
אם איני יכולה לעסוק בפעילות מאומצת ,אז בסדר — לא אעסוק
בפעילות נמרצת .זו היתה צורת החשיבה שלה.
במקום לשבת בצד במהלך התחרויות בימי הספורט ,היא היתה
משכנעת את אחד הבנים לדחוף אותה בכיסא גלגלים .מובן שלא
היה להם סיכוי לנצח ,אבל הם נתנו את כל כולם ותמיד נראו
מאוכזבים נורא כשהפסידו .בשיעורי מחול היא היתה עושה תנועות
איטיות בניגוד מוחלט לטלטלות ולהנפות של שאר התלמידים.
על פי רוב ,התנהלות שונה מן האחרים מעוררת עוינות בקרב מי
שמבקשים להבטיח שאיש לא ילך נגד הזרם ,אבל אף אחד מעולם
לא חשב כך על קיי .מאז ומתמיד היא היתה חברה של כולם; היתה
לה מין השפעה כזאת על אנשים .אלא שבלי קשר לכוח רצונה או
לאופייה ,לבה של קיי גימגם לעתים קרובות .אמנם אף פעם לא
לפרקי זמן ממושכים ,אך מעת לעת היה צורך להוציא אותה מבית
158
