Page 160 - 9322
P. 160
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
מוחלטת .הוא היה לאהבתה הראשונה .יום אחד ,מתוך דחף ,היא
יצאה לפגוש אותו .כשעמדה לפניו ,הוא היה גדול אפילו יותר
משדמיינה .זה היה כמו לעמוד מול קיר" .נראה לי שאתה האיש
שאני רוצה להתחתן איתו ",הכריזה בלי שום סייג או מבוכה .היא
דיברה בבהירות ובישיר ּות לאיש המומיה — המילים הראשונות
שאמרה לו אי־פעם.
איש המומיה השפיל אליה את מבטו ,ורגע אחד לא אמר דבר .אחר
כך החזיר תשובה מעשית אך לא שלילית ממהותה.
"את תעבדי בבית קפה אם זה יקרה".
שלוש שנים הם יצאו ,ובסופו של דבר כשקיי היתה בת עשרים
ונאגארה בן עשרים ושלוש ,הם חתמו במשרד הרישום והיו לבעל
ואישה.
קיי נכנסה אל מאחורי הבר והתחילה לנגב את הכלים ולשים אותם
במקומם ,כדרכה תמיד .היה אפשר לשמוע את הסיפ ֹון מבעבע במטבח.
קוטאקה המשיכה להביט בקיי בדאגה ,אך קאזו חמקה למטבח,
ונאגארה שב לטחון את פולי הקפה במטחנה .משום־מה ,ובלי שאיש
היה מודע לכך ,האישה בשמלה לא חדלה ללטוש עיניים בקיי.
"אוי ",קראה קוטאקה רגע לפני שנשמע קול של כוס נשברת.
הכוס נפלה מידה של קיי.
"אחותי! את בסדר?" קאזו ,שהיתה על פי רוב רגועה וקרת־רוח עד
מאוד בכל נסיבות שהן ,הגיעה עכשיו בריצה מבוהלת.
"אני מצטערת ",אמרה קיי ואספה את שברי הזכוכית.
"תעזבי את זה ,אחותי ,אני אעשה את זה ",אמרה קאזו ותמכה
בידה בקיי ,שברכיה החלו לקרוס.
נאגארה לא אמר דבר ורק הביט.
זאת היתה הפעם הראשונה שקוטאקה ראתה את קיי במצב חמור
160
