Page 164 - 9322
P. 164

‫ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י‬

‫למרות צלצול הפעמון נאגארה לא הגיב‪ .‬הוא פשוט הניח את עגור‬
‫הנייר שסיים לקפל על הבר‪ ,‬ליד שאר העגורים‪ .‬קוטאקה נכנסה לבית‬

           ‫הקפה‪ .‬היא עצרה בדרכה מהעבודה הביתה כי דאגה לקיי‪.‬‬
                ‫נאגארה בהה בעגורי הנייר על הבר והינהן קלות‪.‬‬

‫קוטאקה עמדה בכניסה לבית הקפה‪" .‬מה שלום קיי?" שאלה‪ .‬היא‬
‫גילתה די מהר שקיי בהיריון‪ ,‬אך לא העלתה על דעתה שהדבר עלול‬
‫להביא לידי הידרדרות מהירה כל כך במצבה‪ .‬היא נראתה מודאגת לא‬

                                 ‫פחות משנראתה מוקדם יותר היום‪.‬‬
 ‫נאגארה לא ענה מיד‪ .‬הוא לקח מפית אחת והתחיל לקפל אותה‪.‬‬

                                 ‫"מתמודדת איכשהו‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬
     ‫קוטאקה התיישבה על הבר‪ ,‬משאירה כיסא אחד ריק ביניהם‪.‬‬
‫נאגארה גירד בקצה אפו‪" .‬מצטער שעוררנו דאגה כזאת‪ ",‬הוא‬

                         ‫אמר והינהן דרך התנצלות בעודו מביט בה‪.‬‬
‫"שזה לא יטריד אותך‪ ...‬אבל לא כדאי שהיא תלך לבית חולים?"‬

              ‫"אמרתי לה שכדאי‪ ,‬אבל היא לא מוכנה להקשיב‪".‬‬
                                                     ‫"כן‪ ,‬אבל‪"...‬‬

                         ‫הוא סיים לקפל עוד עגור נייר ובהה בו‪.‬‬
‫"אני התנגדתי לכך שהיא תלד את התינוק‪ ",‬הוא מילמל בקול‬
‫קלוש‪ .‬אלמלא היה בית הקפה קטן ושקט כל כך‪ ,‬קוטאקה לא היתה‬
‫שומעת אותו‪" .‬אבל שום דבר לא ישנה את דעתה‪ ",‬הוא אמר‪ ,‬הביט‬

                         ‫בקוטאקה בחיוך קל ואחר השפיל את עיניו‪.‬‬
‫הוא אמר לקוטאקה ש"התנגד" שיביאו את התינוק לעולם‪ ,‬אבל‬
‫רחוק מזה לא היה בכוונתו ללכת‪ .‬לא היה ביכולתו להגיד לה — "אל‬
‫תלדי אותו‪ ",‬וגם לא — "אני רוצה שתלדי אותו‪ ".‬הוא לא היה מסוגל‬
‫לבחור בין השניים‪ ,‬לבחור בקיי על פני התינוק או בתינוק על פני קיי‪.‬‬
‫קוטאקה לא ידעה מה לומר‪ .‬היא הביטה במאוורר התקרה‪,‬‬

                                                 ‫שהסתובב בעדינות‪.‬‬
                                        ‫"זה קשה‪ ",‬היא הסכימה‪.‬‬
           ‫קאזו יצאה מהחדר האחורי‪" .‬קאזו‪ "...‬לחשה קוטאקה‪.‬‬

                                ‫‪164‬‬
   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169