Page 168 - 9322
P. 168
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
"אני מבינה את זה ,אבל"...
קיי הישירה מבט מתחנן אל נאגארה.
אבל נאגארה היה מסוגל להוציא מפיו מילה אחת בלבד" .לא",
הוא אמר .הוא סובב את גבו אל קיי והתכנס בשתיקתו.
נאגארה מעולם לא עמד בדרכה של קיי .הוא כיבד את אישיותה
הנחושה והעיקשת .הוא אפילו לא העלה טיעונים חזקים נגד החלטתה
לסכן את חייה כדי ללדת .אבל לזה הוא התנגד.
העניין לא היה רק דאגתו אם תלד או לא תלד .הוא חשב שאם תיסע
לעתיד ותגלה שהילד איננו קיים ,הכוח הפנימי התומך בה יקרוס.
קיי עמדה מול הכיסא ,חלשה אך נואשת .היא לא היתה מסוגלת
להפנות את הגב להחלטתה .היא לא עמדה לסגת ממקומה מול הכיסא
ההוא.
"אני צריכה שתחליטי כמה שנים אל תוך העתיד ",אמרה קאזו
פתאום .היא החליקה לצדה ופינתה את הספל שהאישה בשמלה
שתתה ממנו.
"כמה שנים? ולאיזה חודש ,יום ,ושעה?" היא שאלה את קיי .היא
הישירה מבט אל עיניה של קיי והינהנה הנהון קל.
"קאזו!" צעק נאגארה במלוא הסמכות שעלה בידו לגייס .אבל
קאזו התעלמה ממנו ,ובהבעתה הצוננת האופיינית אמרה" ,אני אזכור.
אני אדאג שתוכלו להיפגש"...
"קאזו ,מתוקה".
למעשה ,קאזו הבטיחה לה שתדאג לכך שהילד שלה יהיה שם
בבית הקפה בזמן שתבחר לנסוע אליו בעתיד" .אז אין לך מה לדאוג",
היא אמרה.
קיי נעצה בה מבט והינהנה הנהון קל.
לקאזו היתה תחושה ,שההידרדרות במצבה של קיי בימים
האחרונים לא נובעת רק משינויים גופניים הקשורים להיריון ,אלא גם
מהמתח הכללי המובנה במצב .קיי לא פחדה למות .חרדתה והעצב
שלה נבעו מן המחשבה על כך ,שלא תהיה שם לראות את ילדה גדל.
168
