Page 169 - 9322
P. 169
לפני שהקפה יתקרר
עובדה זו הכבידה על לבה וינקה ממנה את כוחה הפיזי .ככל שכוחה
הלך ודעך ,כך התעצמה חרדתה .שלילי ּות מזינה את החולי ,אפשר
לומר .קאזו חששה שאם קיי תמשיך במסלול הזה ,מצבה ימשיך
להיחלש ככל שההיריון ילך ויתקדם ,וה ֵאם והילד גם יחד יקפחו את
חייהם.
שביב של חיוביות חזר לעיניה של קיי.
אני אוכל לפגוש את הילד שלי.
זאת היתה תקווה קטנה מאוד־מאוד .קיי הסתובבה להביט
בנאגארה הישוב על הבר .עיניה ננעלו על עיניו.
הוא שתק רגע ,אבל מקץ אנחה קצרה נפנה הצדה" .תעשי כרצונך",
אמר והסתובב על כיסאו בגבו אליה.
"תודה ",היא אמרה אל גבו.
קאזו וידאה שקיי מסוגלת להחליק אל בין השולחן והכיסא ,ואז
לקחה את הספל שהאישה בשמלה שתתה ממנו ונבלעה במטבח .קיי
נשמה נשימה עמוקה ,הנמיכה את עצמה לאיטה אל הכיסא ועצמה את
עיניה .קוטאקה הצמידה את הידיים זו לזו כבתפילה ,ואילו נאגארה
בהה בשתיקה בעגורי הנייר המונחים לפניו.
זאת היתה הפעם הראשונה שקיי ראתה את קאזו ממרה את פיו של
נאגארה .מחוץ לבית הקפה היה נדיר שקאזו הרגישה בנוח די הצורך
לדבר עם אדם שעדיין לא הכירה .היא למדה באוניברסיטה לאמנויות
של טוקיו ,אבל קיי מעולם לא ראתה אותה עם מישהו שאפשר לתאר
כחבר .על פי רוב היא נשמרה לעצמה .כשלא היתה באוניברסיטה,
היא באה לעזור בבית הקפה ,ובתום עבודתה פרשה לדירת החדר שלה
לעבוד על ציוריה.
הציורים של קאזו היו היפר־ריאליסטיים .תוך שימוש בעפרונות
בלבד היא הפיקה יצירות שנראו נאמנות למציאות כאילו היו
תצלומים ,אבל היה ביכולתה לצייר רק דברים שהיתה מסוגלת לראות
בעצמה; הציורים מעולם לא תיארו דבר־מה דמיוני או מומצא .אנשים
אינם רואים ושומעים דברים בצורה אובייקטיבית כל כך כפי שהיו
169
