Page 161 - 9322
P. 161
לפני שהקפה יתקרר
כל כך .בהיותה אחות ,יצא לה לטפל באנשים חולים כל הזמן .אבל
המראה החולני של חברתה טילטל אותה ,עד שהדם אזל גם מפניה.
"קיי ,יקירתי ",היא מילמלה.
"את בסדר?" שאלה פומיקו.
מטבע הדברים המצב משך גם את תשומת לבו של פוסאגי ,והוא
זקף את ראשו.
"אני מצטערת ",אמרה קיי.
"נראה לי שכדאי לקחת את קיי לבית חולים ",יעצה קוטאקה.
"לא ,אני אהיה בסדר ,באמת"...
"אני באמת חושבת"...
קיי הנידה את ראשה בעקשנות .אבל החזה שלה עלה וירד בכבדות
עם כל נשימה .מצבה נראה חמור משחשבה.
נאגארה לא אמר דבר .הוא רק המשיך להביט בקדרות באשתו.
קיי נשמה נשימה עמוקה" .נראה לי שכדאי שאשכב ",היא אמרה
וכשלה אל החדר האחורי .הבעת פניו של נאגארה העידה כי מצבה
מדאיג אותו מאוד.
"קאזו ,שימי עין בבקשה על בית הקפה ",אמר נאגארה ונכנס
בעקבותיה.
"כן ,בטח ",ענתה קאזו בעודה עומדת נטועה במקומה ,כאילו
מחשבותיה נמצאות במקום אחר.
"קפה ,בבקשה".
"אה! ...סליחה".
פוסאגי ודאי קרא את מצב הרוח ונשך את לשונו בהמתנה להשמיע
את בקשתו .הבקשה לקפה עוררה את קאזו מההלם שנתקפה בו .היא
היתה שקועה כל כך במצבה של קיי ,שעדיין לא הגישה לפוסאגי את
הקפה שלו.
היום נגמר כשמצב הרוח הכבד הזה מוסיף לרחף בו.
161
