Page 157 - 9322
P. 157
לפני שהקפה יתקרר
שיחות דומות כבר התנהלו בין בני הזוג במקרים אחדים .היו ימים
שבהם קוטאקה סיפרה לפוסאגי שהיא אשתו ,והוא סירב להאמין לה.
אך למרבה הפליאה ,בימים אחרים המצב היה שונה .היו פעמים שהיה
אומר" ,אה? באמת?" ומקבל את הדברים כפשוטם .רק יומיים קודם
לכן היא ישבה מולו ,והם ניהלו ביניהם שיחה מהנה כמדומה.
במהלך שיחות כאלה הם דיברו בעיקר על זיכרונות ממסעותיהם.
פוסאגי אהב לספר לה כיצד נסע לכאן ,איך ביקר שם .היא היתה
מביטה בו בחיוך ומוסיפה" ,גם אני הייתי שם ",והם היו שוקעים
בשיחה על כך .היא למדה ליהנות מחילופי הדברים הפשוטים האלה.
"אולי .אני אמשיך את השיחה כשנגיע הביתה ",היא אמרה וחזרה
לשבת על הבר ,משגמרה בדעתה להניח לזה לעת עתה.
"אבל את נראית מרוצה ממצב העניינים ",ציין נאגארה.
"אני משערת שכן".
למרות הטמפרטורה הקרירה בתוך בית הקפה ,פוסאגי המשיך
לנגב את אגלי הזיעה שנקוו על פניו.
"קפה ,בבקשה ",הוא אמר ,שלף את מגזין הנסיעות מתיק הצד
ופרש אותו על השולחן.
"בסדר ",אמרה קאזו בחיוך ונבלעה במטבח .פומיקו שבה לבהות
באישה בשמלה .קוטאקה רכנה לפנים כשלחייה שעונות על כפות
ידיה והביטה בפוסאגי .עיניו היו קבועות במגזין ,לגמרי לא מודע
לכך שצופים בו .נאגארה ,בעודו מביט בשני אלה ,התחיל לטחון קפה
במטחנת ֶרטרו .האישה בשמלה ,כתמיד ,המשיכה לקרוא את ספרה.
ארומה של קפה טחון טרי מילאה את בית הקפה ,וקיי הופיעה מן
החדר האחורי .מרא ּה נטע את נאגארה במקומו.
"אלוהים אדירים!" אמרה קוטאקה למראה פניה של קיי .היא
נראתה חיוורת מאוד ,כמעט כחולה ,וצעדה כאילו היא עומדת
להתעלף.
"את בסדר?" שאל נאגארה בבוטות ,מבועת בעליל .הדם אזל גם
מפניו שלו.
157
