Page 80 - 9322
P. 80
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
עכשיו בלי ספק היה לה עניין לנסות זאת .היא רצתה ,יותר מכל
דבר אחר ,לדעת מה כתוב במכתב .אם מה שקאזו אמרה נכון ,אם יש
ביכולתה לחזור אל היום שבו פוסאגי תיכנן לתת לה אותו ,היא ראתה
שביב תקווה לכך ,שאולי יעלה בידה לקרוא אותו.
עם זאת ,ניצבה בפניה דילמה .עכשיו ,משידעה שפוסאגי רוצה
לחזור אחורה בזמן כדי לתת לה את המכתב ,האם יהיה נכון מצדה
לחזור לעבר כדי לקבל אותו? היא התקשתה להחליט — נראה לה לא
נכון להשיג את המכתב בדרך הזאת .היא נשמה נשימה עמוקה וניסתה
להעריך את מצבה הנוכחי בצורה רגועה.
היא זכרה את הכלל שלפיו כל כמה שתנסה ,ה ֲחזרה אחורה בזמן
לא תשנה את ההווה .פירוש הדבר הוא ,שאם תחזור אחורה לעבר
ותקרא את המכתב ,דבר לא ישתנה.
"הוא לא ישתנה ",אמרה קאזו חד וחלק ,כשקוטאקה ביקשה לוודא
זאת.
היא הרגישה משהו גדול רוחש בלבה .שום שינוי בהווה פירושו
אפוא ,שגם אם תחזור לעבר ותיקח את המכתב ,פוסאגי — בהווה —
עדיין ירצה לחזור לעבר כדי לתת לה אותו.
היא הריקה את כוס "שבע השמחות" שלה .זה בדיוק מה שהיה
נחוץ לה כדי להגיע לידי החלטה .היא נשפה בכבדות והניחה את הכוס
על הבר" .זה בסדר .זה בסדר ",מילמלה לעצמה" .אם ברור שמדובר
במכתב אהבה שנועד לי ,איזו בעיה יכולה להיות בכך שאקרא אותו?"
העובדה שכינתה אותו מכתב אהבה הפיגה את תחושת האשמה
שלה.
קיי הינהנה במרץ לאות הסכמה ורוקנה אל ִקר ּבה את מיץ התפוזים
כמו במחוות סולידריות .נחיריה התרחבו בהתרגשות.
קאזו לא הצטרפה לשתיהן בריקון הכוס .היא הניחה את כוס ּה
בשקט על הבר ונבלעה בתוך המטבח.
קוטאקה עמדה מול הכיסא שישגר אותה בזמן .דמה געש בגופה
שעה שנדחקה בזהירות בין הכיסא לשולחן והתיישבה .כיסאות בית
80
