Page 81 - 9322
P. 81
לפני שהקפה יתקרר
הקפה היו כולם עתיקים למראה ,מעוצבים באלגנטיות ובעלי רגליים
מפותלות מעוטרות .המושב והמשענת היו מרופדים בבד בצבע ירוק־
טחב ,וקוטאקה ראתה אותם באור חדש .היא הבחינה שכל הכיסאות
במצב מצוין ,כאילו חדשים לגמרי .אבל לא רק הכיסאות; בית הקפה
כולו ממש הבהיק מרוב ניקיון .אם בית הקפה נפתח בתחילתה של
תקופת מייג'י ,הוא ודאי פועל זה יותר ממאה שנה .אבל לא היה בו
ולו שמץ טחב.
היא נאנחה בהתפעלות .היא ידעה שכדי שבית הקפה יישמר במצב
הזה ,מישהו ודאי מקדיש זמן רב לניקיונות מדי יום .כשהסתכלה
הצדה ראתה את קאזו ,שהתקרבה מבלי שהבחינה בה .היא עמדה
בשקט גמור .היה בהופעתה משהו מפחיד במקצת .היא נשאה מגש
כסף ועליו ספל לבן ,ובמקום קראף הקפה שמשמש לקוחות על פי
רוב ,קומקום כסף קטן.
לבה של קוטאקה החמיץ פעימה כשראתה כמה מדהימה קאזו
נראית .תווי הנערה הרגילים שלה נעלמו ,וההבעה שעטתה עכשיו
היתה אלגנטית וקודרת עד אי ּום.
"את מכירה את הכללים ,נכון?" שאלה קאזו בנימה אגבית אך
מרוחקת.
קוטאקה הזדרזה לעבור על הכללים בעיני רוחה.
הכלל הראשון היה שכאשר חוזרים אחורה לעבר ,האנשים היחידים
שאפשר לפגוש הם אלה שביקרו בבית הקפה.
זאת לא בעיה מבחינתי ,חשבה קוטאקה .פוסאגי ביקר כאן פעמים
רבות מספור.
הכלל השני היה ,שכל כמה שתנסה ,ההווה לא ישתנה באמצעות
ה ֲחזרה אחורה לעבר .קוטאקה כבר הרגיעה את עצמה ,שהכלל
הזה אינו מהווה בעיה .מובן שהדבר אינו נוגע רק למכתבים .אם,
למשל ,היה מתגלה טיפול מהפכני במחלת האלצהיימר ,ואיכשהו
היה נלקח אל העבר כדי לנסותו על פוסאגי ,הוא לא היה יכול לשפר
את מצבו.
81
