Page 84 - 9322
P. 84
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
"רק תזכרי "...נעצרה קאזו והפנתה אל קוטאקה עיניים רציניות.
"תשתי את הקפה לפני שהוא יתקרר".
המילים השקטות הידהדו בבית הקפה הדומם .קוטאקה חשה
שהאווירה נעשתה מתוחה מאוד.
בטקסיות ובכובד ראש החלה קאזו למזוג קפה לספל.
זרם דק של קפה שחור־כזפת נשפך מזרבוביתו הצרה של קומקום
הכסף .בניגוד לקול הגרגור שעלה מן הקפה הנמזג מן הקראף רחב־
השפה ,הקפה מילא את הספל הלבן בדממה ובאיטיות מדהימה.
קוטאקה לא ראתה קומקום כזה מימיה .הוא היה מעט קטן יותר
מקומקומים שנראו בבתי קפה אחרים .מוצק למראה ,ומעודן ואלגנטי
מאוד .גם הקפה עצמו ודאי מיוחד ,היא חשבה.
בעוד מחשבות מעין אלה מתרוצצות בראשה ,החל הספל המלא־
עכשיו להעלות מעט אד .בו ברגע החלה סביבתה של קוטאקה לרטוט
ולרצד .כל שדה הראייה שלה נראה פתאום סוריאליסטי .היא נזכרה
בכוס "שבע השמחות" שרוקנה לא מזמן.
אולי אני מרגישה את השפעותיה?
לא .זה היה שונה במובהק .מה שחוותה היה מבהיל הרבה יותר.
גופה החל גם הוא לרטוט ולרצד .היא נעשתה לאד העולה מהקפה.
היה נדמה שהכול סביבה הולך ונפרם.
קוטאקה עצמה עיניים ,לא מתוך פחד ,אלא בניסיון להתמקד .אם
היא אכן נוסעת לאחור בזמן ,היא רצתה להיות מוכנה לכך נפשית.
הפעם הראשונה ממש שבה הבחינה בשינוי בפוסאגי היתה קשורה
בדבר־מה שאמר .ביום שבו הודה בקול רם במה שמתרחש ,קוטאקה
הכינה ארוחת ערב כשהמתינה לו שישוב הביתה .עבודתו של גנן נוף
אינה מסתכמת בגיזום ענפים וגריפת עלים .הוא גם צריך לשקול
את האיזון בין הבית לגן .הגן אינו יכול להיות לא ססגוני מדי ולא
84