Page 88 - 9322
P. 88
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
לכן כשהפעמון צילצל ,לא היה לקוטאקה מושג מיהו זה שנכנס.
האם נאגארה? או קיי? היא קלטה שהמתח מעורר בה עצבנות .לבה
האיץ בהתרגשות את פעימותיו .זה לא היה מסוג הדברים שהיא נוהגת
לעשות — חוויה של פעם בחיים ,ליתר דיוק .אם זאת קיי ,היא בטח
תשאל אותי למה .קאזו ,לעומת זאת ,פשוט תספק כהרגלה שירות
ללקוחות ...מן הסתם צפויה לי אכזבה.
קוטאקה העבירה תסריטים שונים בעיני רוחה .אבל מי שהופיע
היה לא קיי ולא קאזו .בפתח ניצב פוסאגי.
"אה "...אמרה קואטקה .הופעתו הפתאומית תפסה אותה לא
מוכנה .הוא אמנם האיש שכדי להיפגש עמו חזרה בזמן ,אבל היא לא
ציפתה שייכנס לבית הקפה באותו הרגע.
הוא לבש חולצת פולו כחולה ומכנסי שלושת־רבעי בצבע בז'.
הוא ִהרבה להתלבש כך בימי החופש מעבודתו .ודאי חם בחוץ ,כי הוא
השיב על עצמו אוויר בתיק המסמכים השחור בעל הרוכסן.
היא ישבה על כיסאה בלי לזוז .הוא עמד רגע בכניסה ונעץ בה
מבט משונה.
"שלום ",היא פתחה.
לא היה לה מושג איך להעלות את הנושא שביקשה לדבר עליו.
מימיו לא נעץ בה מבט כזה .לא מאז נפגשו — לא כל שכן מאז
התחתנו .זה היה מחמיא ומביך בעת ובעונה אחת.
היא העלתה בעיני רוחה תמונה מעורפלת מלפני שלוש שנים ,אך
לא ידעה איך לוודא שזה אכן המועד שהיא נמצאת בו.
אולי לא דמיינה את זה נכון ,ואם אכן זה המצב ,מה יערוב לה
שלא טעתה? שהמספר היה נכון ,אבל ה ֲחזרה לאחור היתה רק בימים
ולא בשנים? בדיוק כשכבר התחילה לחשוב שאולי לא היתה ברורה
מספיק...
"אה ,שלום .לא ציפיתי לראות אותך פה ",אמר פוסאגי בענייניות.
הוא נשמע כפי שנשמע לפני שחלה .הוא היה כפי שדמיינה
אותו — כלומר ,כפי שזכרה אותו.
88
