Page 91 - 9322
P. 91
לפני שהקפה יתקרר
"בגודל כזה בערך"...
היא התוותה באוויר מעטפה באצבעותיה ,בדיוק כמו זו שקאזו
הראתה לה .גישתה הישירה העלתה בהלה על פניו ,והוא נעץ בה מבט
נוקב ,דומם לחלוטין .הרסתי את זה ,היא חשבה למראה מבטו .היא
זכרה שמשהו דומה קרה זמן קצר לאחר שהתחתנו.
פוסאגי הכין אז מתנה לתת לה ביום הולדתה .היא ראתה אותה
במקרה בין חפציו יום קודם לכן .מאחר שמעולם עד לאותו הרגע לא
קיבלה ממנו מתנה ,היא לא ידעה את נפשה מרוב שמחה למחשבה
שהיא עתידה לקבל את המתנה הראשונה הזאת .כשחזר הביתה
מעבודתו ביום הולדתה ,היא היתה נרגשת כל כך ששאלה" ,אין לך
משהו מיוחד בשבילי היום?" אבל הוא ,מששמע זאת ,השתתק לגמרי.
"לא ,שום דבר מיוחד ",אמר .למחרת היום מצאה את המתנה בפח.
זאת היתה הממחטה בצבע הלילך.
היא הרגישה שחזרה עכשיו על אותה הטעות .הוא שנא שאומרים
לו לעשות משהו שהתכוון לעשות בעצמו .עכשיו חששה שגם אם הוא
נושא עמו את המכתב ,לעולם לא ייתן לה אותו — במיוחד אם מדובר
במכתב אהבה .היא התחרטה על רשלנותה עוד יותר ,משום שזמנה
היה קצוב .המבט הדרוך לא סר ממנו .היא חייכה אליו.
"אני נורא מצטערת .לא התכוונתי לשום דבר .בבקשה תשכח
מזה ",אמרה בקלילות .וכדי להדגיש שהדבר אינו מעלה ואינו מוריד
מבחינתה ,ניסתה לפתוח בשיחת חולין.
" ֵהי ,חשבתי לעצמי ,אולי נאכל ס ּוק ָיאקי הערב?"
זה היה המאכל האהוב עליו .הוא נראה שרוי במצב רוח זועף ,ועל
פי רוב סוקיאקי רומם את רוחו.
היא הושיטה את ידה לאיטה לספל ובחנה את טמפרטורת הקפה.
הוא עוד היה בסדר .עדיין היה לה זמן .היה ביכולתה להוקיר את
הרגעים היקרים האלה איתו .היא רצתה לשכוח מהמכתב לעת עתה.
לפי תגובתו ,היה ברור שכתב לה דבר־מה .אחרת בלי ספק היה מגיב
באמירה" ,על מה את מדברת ,לכל הרוחות?" אילו איפשרה למצב
91
