Page 82 - 9322
P. 82
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
זהו כלל אכזרי.
הכלל השלישי היה ,שכדי לחזור אחורה לעבר ,צריך לשבת על
הכיסא המסוים הזה .במקרה לגמרי האישה בשמלה הלכה לשירותים
בדיוק באותו הרגע .חלון ההזדמנויות הצר הגיע בעיתוי מושלם כדי
שקוטאקה תוכל לנצל אותו .היא גם שמעה — אך לא ידעה אם זה
נכון — שאם את מנסה לסלק בכוח את האישה בשמלה מהכיסא שלה,
היא מקללת אותך .אם היה זה צירוף מקרים ואם לא ,קוטאקה הרגישה
בת־מזל.
אבל הכללים לא נגמרו כאן.
הכלל הרביעי היה ,שכאשר חוזרים לעבר ,אי־אפשר לזוז מהכיסא
שעליו יושבים .העניין איננו שדבר־מה מצמיד אותך אל הכיסא ,אלא
שאם תקומי ,תחזרי בבת אחת אל ההווה .מאחר שבית הקפה היה
במרתף ,לא היתה בו קליטה של טלפונים סלולריים ,ולכן לא היתה
שום אפשרות לחזור אחורה לעבר ולהתקשר למישהו שאיננו שם .כמו
כן ,בשל האי־אפשרות לקום מהכיסא ,גם לא היה אפשר לצאת החוצה
— עוד כלל מתועב.
קוטאקה שמעה שלפני כמה שנים התפרסם בית הקפה לא מעט
ומשך אליו המוני לקוחות ,שרצו לחזור אחורה לעבר .עם כל הכללים
המעצבנים האלה ,לא פלא שאנשים הפסיקו לבוא ,חשבה.
פתאום היא הבינה שקאזו ממתינה בשקט לתשובתה" .אני צריכה
לשתות את הקפה לפני שהוא יתקרר ,נכון?"
"כן".
"יש עוד משהו?"
היה עוד דבר אחד שרצתה לדעת .איך היא יכולה להבטיח שתחזור
ליום ולרגע הנכונים?
"את צריכה להעלות בעיני רוחך תמונה ברורה של היום שאת
רוצה לחזור אליו ",הוסיפה קאזו כאילו קראה את מחשבותיה.
ההנחיה להעלות פשוט תמונה היתה מעורפלת מאוד" .תמונה?"
שאלה קוטאקה.
82
