Page 309 - 2
P. 309
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ¯„Ú
דה"ל צור מצוה שהמלוה מתפלל ש אע"פ שאי בהקפה לצור הבני ,ואח"ז נגשו עליה המוכרי
צור מצוה להלוה ועיי ש" סי' קע"ב סק"ט ,מכ"ש ולוו אלו הממוני מעות מנכרי ברבית לשל
הכא דכל הלואה אינו לשו צרכי קהל אלא לצור להמוכרי .ופסק בפשיטות דהקהל צריכי להחזיר
עניי ]ו[מתי ,ומ"ש רמ"א סי' ק"ס סכ"ב דהלואה להממוני הרבית ,דלא דמו ללוה מנכרי וחוזר
לצור הקהל לא מקרי פקוח נפש היינו לפרעו מסי ומלוהו לישראל דאסור ליקח הרבית ,דהכא שאני
דדהו דמונח אקרקפתא דגברי לשל למל אבל דכיו שהוציאו לבני והבתי בנויי לפניה ונוס
לעשות צדקה לעניי ולגמול חסד של אמת ע על ההוצאות הרבית שמשלמי להנושי ,א"כ הו"ל
כנושא ונות באמונה שמעלה על הפירות שכר
המתי פשיטא דהוה לצור מצוה.
חמרי וכתפי )ב"מ נא ,ב( יע"ש.
„ÂÚÂנ"ל אע"ג דהאומר לחבירו של מס עבורי
È ‡Âרואה הדברי ק"ו השתא הת שכבר נבנו
ה"ל ריבית קצוצה כמ"ש בתשו' הרשב"א )סי'
תרפ"ו( מש"ס דע"ז ע"א ע"א .ופשוט דהכא אפי' הבתי באבני וקורות ושוב לוו אח"כ לשל
מלטני מ העוצר אסור .בשלמא הת ליכא דמי יי"נ חוב האבני והקורות דקמחשיב ליה הגאו כמעלה
אבל הכא ריבית הוה עכ"פ .ועיי בתשו' הרשב"א שכר חמרי וכתפי מכ"ש הכא שלכתחלה לצור
דברמ"א סי' קע"ג ס"ד ואי כא מקומו .ועיי תשו' הבני מיד לוה המעות בריבית וקנה מהמעות אבני
רשב"א שבב"י סי' ק"ס .וה"נ כיו שהקהל יכולי וקורות ושכר פועלי פשיטא דה"ל כשכר חמרי
להסיע על קיצת ,י"ל ה"ל כמו מלטני מ העוצר וכתפי טפי .ותו ,דהכא עדי טפי טובא ,דכיו
דאסור .מ"מ נ"ל דהכא שאני ,דמה שאי הקהל דהבני הוא בית הלנת האורחי העניי ואגר נטר
נוגשי אותו להחזיק האורחי המגיעי על חלקו דיליה הוא שלא ינגושו להאכיל העניי א"כ י"ל
איננו שו ריבית ואלו היו שולחי אורחי לכל דאי כא אגר נטר כלל שהרי הצבור מחוייבי
בעלי בתי לפי המגיעי על חלק ואות המגיעי להאכיל העניי ולית לה ג פרנסת לינה וזה מוטל
על חלקו של המלוה לא היו שולחי לשו בעל על כול בשוה עפ"י הער והנה קבל זה עליו עול
הבית ואפי' היו אומרי לה את מגיעי לפלוני גדול ותשלומי הרבה מהלנת האורחי שהרי משל
המלוה שלנו לכו אצלו ויפרנס אתכ אלא שא לא הריבית לצור בני בית הלינה ולעומת זה יקבלו
ירצה לזונ לא היו עושי לו שו נגישה וכרצונו אחרי עליה עול פרנסת אכילת והוה רק כשותפי
יעשה לא היה בזה שו ריבית ,הא למה זה דומה שהתנו שמור לי היו ואשמור ל למחר עדור אתה
לראוב ושמעו ששניה לוו זה מזה וזה מזה
וראוב ירא לנגוש את שמעו מחובו פ ינגשנו ג ואני אנכש וכדומה דלא שיי בזה ריבית כלל.
הוא שאי בזה שו אגר נטר ולא דמי לדרמ"א סי'
]¯[‰ÂˆÓ Í¯ÂˆÏ ˙È·È
ק"ס סעי ע' וש" סקי"ד ופשוט.
ËÈÏÁ‰ÏÂשיהיה ריבית קצוצה נ"ל בלא"ה דתליא
‡ÏÂנשאר עלינו שו חשש אלא במה שהגבאי
באשלי רברבי ,דלשיטת רש"י וסייעתו
שולחי האורחי ההמה המגיעי לחלקו של דבכר לא שיי ריבית קצוצה דלמא לא יעשה פירות
המלוה לאנשי אחרי להאכיל במקומו דאפי' אי כמ"ש פ' איזה נש ס"ב ע"ב ,ובדינינו אי מחזירי
לא היו נוגשי אותו להאכיל האורחי מ"מ היה דאבק ריבית הוא ,דזימני שאי עושי פירות
מתבייש והיה מאכיל ועכשיו ששולחי אות שהכרמי לוקי ואי כא ריבית קצוצה עכ"ל .אע"ג
לבעלי בתי אחרי נפטר הוא לגמרי וזה יהיה מחזי דזה רחוק א' מאל שני שלא יהי' עושה מעט פירות
כריבית .ולפענ"ד ג זה אינו דה"ל מבריח ארי וכמו עכ"פ מ"מ קצוצה אי כא ,מכ"ש הכא אי לא אייתי
שוקל את שקלו והעלה בכנה"ג סי' ק"ס בהגהת ב"י ארחי ופרחי אי כא ריבית ,אלא אפי' להחולקי
אות ז' דגריע מאבק ריבית ומותר בנכסי יתומי מ"מ הרמ"א )ריש סי' קע"ב( מייתי היתר בש מהרי"ל
לכ"ע והעתיקו ג"כ בהגהת הטור החדשי סי' הנ"ל )בתשו' סי' לז( להלוות בלא נכיתא על מקומות בבהכ"נ
אות קט ב' ופשוט דצור הני עניי הוי כנכסי
ÌÚËÓ Ï‰˜‰Ó ˙È·¯ ·‚È Ì‡ ˙È·¯· ÂÂÏ ÌȄȘى ÂÎω ÔÈ ·‰ Í¯ÂˆÏ ˙È·¯· ˙ÂÚÓ ÂÂÏÈ˘ 'ÈÙ· ÌȄȘÙÏ ÌȯÓ‡ ω˜‰ Âȉ ̇ ÂÏÈÙ‡ ÔÂ„Ï ˘È
‡ÔÂÎ˘Ó Â„ÈÏ Ô˙ ÂÏÈÙ‡˘ ˙È·¯· ÈÂ‚Ó ˙ÂÚÓ ÈÏ ‰ÂÏ Â¯·ÁÏ ¯Ó‡‰ χ¯˘È ÔÈ„Î ÌȄȘى ÏÚ ‡Ï‡ ‰È‰ ‡Ï ‰ÂÏÓ‰ ˙ÂȯÁ‡˘ ÔÂÈÎ ˙È·¯ ¯ÂÒ
È ‡˘„ È„„‰‡ ÂÓ„ ‡Ï ÏÏÎ ˙È·¯ ÔÈ„ ԇΠÔȇ˘ ‰‡¯ Ï·‡ ÏÏÎ ÔÂÎ˘Ó Ì˘ Ôȇ˘Î Ô΢ ÏÎ ¯ÂÒ‡ ‰Âω ÏÚ Ì‚ ‰ÂÏÓ‰ ˙ÂȯÁ‡ ̇ ÂÈÏÚ ‰ÂÏÂ
ω˜‰ Í¯ÂˆÏ ˙ÂÚÓ‰ ¯ÊÙ ÌȄȘى˘ ·‚ ÏÚ Û‡ ‰Ê Ô„ · Ï·‡ χ¯˘ÈÏ ‡Â‰ ‰ÂÏÓÎ Ï"‰Â χ¯˘ÈÏ Ì ˙  È‚‰Ó ˙ÂÚÓ‰ ÏË χ¯˘È‰˘ Ì˙‰