Page 309 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫‪¯„Ú‬‬

‫דה"ל צור מצוה שהמלוה מתפלל ש אע"פ שאי‬ ‫בהקפה לצור הבני ‪ ,‬ואח"ז נגשו עליה המוכרי‬
‫צור מצוה להלוה ועיי ש" סי' קע"ב סק"ט‪ ,‬מכ"ש‬ ‫ולוו אלו הממוני מעות מנכרי ברבית לשל‬
‫הכא דכל הלואה אינו לשו צרכי קהל אלא לצור‬ ‫להמוכרי ‪ .‬ופסק בפשיטות דהקהל צריכי להחזיר‬
‫עניי ]ו[מתי ‪ ,‬ומ"ש רמ"א סי' ק"ס סכ"ב דהלואה‬ ‫להממוני הרבית‪ ,‬דלא דמו ללוה מנכרי וחוזר‬
‫לצור הקהל לא מקרי פקוח נפש היינו לפרעו מסי‬ ‫ומלוהו לישראל דאסור ליקח הרבית‪ ,‬דהכא שאני‬
‫דדהו דמונח אקרקפתא דגברי לשל למל אבל‬ ‫דכיו שהוציאו לבני והבתי בנויי לפניה ונוס‬
‫לעשות צדקה לעניי ולגמול חסד של אמת ע‬ ‫על ההוצאות הרבית שמשלמי להנושי ‪ ,‬א"כ הו"ל‬
‫כנושא ונות באמונה שמעלה על הפירות שכר‬
‫המתי פשיטא דהוה לצור מצוה‪.‬‬
‫חמרי וכתפי )ב"מ נא‪ ,‬ב( יע"ש‪.‬‬
‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל אע"ג דהאומר לחבירו של מס עבורי‬
‫‪ È ‡Â‬רואה הדברי ק"ו השתא הת שכבר נבנו‬
‫ה"ל ריבית קצוצה כמ"ש בתשו' הרשב"א )סי'‬
‫תרפ"ו( מש"ס דע"ז ע"א ע"א‪ .‬ופשוט דהכא אפי'‬ ‫הבתי באבני וקורות ושוב לוו אח"כ לשל‬
‫מלטני מ העוצר אסור‪ .‬בשלמא הת ליכא דמי יי"נ‬ ‫חוב האבני והקורות דקמחשיב ליה הגאו כמעלה‬
‫אבל הכא ריבית הוה עכ"פ‪ .‬ועיי בתשו' הרשב"א‬ ‫שכר חמרי וכתפי מכ"ש הכא שלכתחלה לצור‬
‫דברמ"א סי' קע"ג ס"ד ואי כא מקומו‪ .‬ועיי תשו'‬ ‫הבני מיד לוה המעות בריבית וקנה מהמעות אבני‬
‫רשב"א שבב"י סי' ק"ס‪ .‬וה"נ כיו שהקהל יכולי‬ ‫וקורות ושכר פועלי פשיטא דה"ל כשכר חמרי‬
‫להסיע על קיצת ‪ ,‬י"ל ה"ל כמו מלטני מ העוצר‬ ‫וכתפי טפי‪ .‬ותו‪ ,‬דהכא עדי טפי טובא‪ ,‬דכיו‬
‫דאסור‪ .‬מ"מ נ"ל דהכא שאני‪ ,‬דמה שאי הקהל‬ ‫דהבני הוא בית הלנת האורחי העניי ואגר נטר‬
‫נוגשי אותו להחזיק האורחי המגיעי על חלקו‬ ‫דיליה הוא שלא ינגושו להאכיל העניי א"כ י"ל‬
‫איננו שו ריבית ואלו היו שולחי אורחי לכל‬ ‫דאי כא אגר נטר כלל שהרי הצבור מחוייבי‬
‫בעלי בתי לפי המגיעי על חלק ואות המגיעי‬ ‫להאכיל העניי ולית לה ג פרנסת לינה וזה מוטל‬
‫על חלקו של המלוה לא היו שולחי לשו בעל‬ ‫על כול בשוה עפ"י הער והנה קבל זה עליו עול‬
‫הבית ואפי' היו אומרי לה את מגיעי לפלוני‬ ‫גדול ותשלומי הרבה מהלנת האורחי שהרי משל‬
‫המלוה שלנו לכו אצלו ויפרנס אתכ אלא שא לא‬ ‫הריבית לצור בני בית הלינה ולעומת זה יקבלו‬
‫ירצה לזונ לא היו עושי לו שו נגישה וכרצונו‬ ‫אחרי עליה עול פרנסת אכילת והוה רק כשותפי‬
‫יעשה לא היה בזה שו ריבית‪ ,‬הא למה זה דומה‬ ‫שהתנו שמור לי היו ואשמור ל למחר עדור אתה‬
‫לראוב ושמעו ששניה לוו זה מזה וזה מזה‬
‫וראוב ירא לנגוש את שמעו מחובו פ ינגשנו ג‬ ‫ואני אנכש וכדומה דלא שיי בזה ריבית כלל‪.‬‬
‫הוא שאי בזה שו אגר נטר ולא דמי לדרמ"א סי'‬
‫]¯‪[‰ÂˆÓ Í¯ÂˆÏ ˙È·È‬‬
‫ק"ס סעי ע' וש" סקי"ד ופשוט‪.‬‬
‫‪ ËÈÏÁ‰ÏÂ‬שיהיה ריבית קצוצה נ"ל בלא"ה דתליא‬
‫‪ ‡ÏÂ‬נשאר עלינו שו חשש אלא במה שהגבאי‬
‫באשלי רברבי‪ ,‬דלשיטת רש"י וסייעתו‬
‫שולחי האורחי ההמה המגיעי לחלקו של‬ ‫דבכר לא שיי ריבית קצוצה דלמא לא יעשה פירות‬
‫המלוה לאנשי אחרי להאכיל במקומו דאפי' אי‬ ‫כמ"ש פ' איזה נש ס"ב ע"ב‪ ,‬ובדינינו אי מחזירי‬
‫לא היו נוגשי אותו להאכיל האורחי מ"מ היה‬ ‫דאבק ריבית הוא‪ ,‬דזימני שאי עושי פירות‬
‫מתבייש והיה מאכיל ועכשיו ששולחי אות‬ ‫שהכרמי לוקי ואי כא ריבית קצוצה עכ"ל‪ .‬אע"ג‬
‫לבעלי בתי אחרי נפטר הוא לגמרי וזה יהיה מחזי‬ ‫דזה רחוק א' מאל שני שלא יהי' עושה מעט פירות‬
‫כריבית‪ .‬ולפענ"ד ג זה אינו דה"ל מבריח ארי וכמו‬ ‫עכ"פ מ"מ קצוצה אי כא ‪ ,‬מכ"ש הכא אי לא אייתי‬
‫שוקל את שקלו והעלה בכנה"ג סי' ק"ס בהגהת ב"י‬ ‫ארחי ופרחי אי כא ריבית‪ ,‬אלא אפי' להחולקי‬
‫אות ז' דגריע מאבק ריבית ומותר בנכסי יתומי‬ ‫מ"מ הרמ"א )ריש סי' קע"ב( מייתי היתר בש מהרי"ל‬
‫לכ"ע והעתיקו ג"כ בהגהת הטור החדשי סי' הנ"ל‬ ‫)בתשו' סי' לז( להלוות בלא נכיתא על מקומות בבהכ"נ‬
‫אות קט ב' ופשוט דצור הני עניי הוי כנכסי‬

‫‪ÌÚËÓ Ï‰˜‰Ó ˙È·¯ ·‚È Ì‡ ˙È·¯· ÂÂÏ ÌȄȘى ÂÎω ÔÈ ·‰ Í¯ÂˆÏ ˙È·¯· ˙ÂÚÓ ÂÂÏÈ˘ 'ÈÙ· ÌȄȘÙÏ ÌȯÓ‡ ω˜‰ Âȉ ̇ ÂÏÈÙ‡ ÔÂ„Ï ˘È‬‬
‫‡‪ÔÂÎ˘Ó Â„ÈÏ Ô˙ ÂÏÈÙ‡˘ ˙È·¯· ÈÂ‚Ó ˙ÂÚÓ ÈÏ ‰ÂÏ Â¯·ÁÏ ¯Ó‡‰ χ¯˘È ÔÈ„Î ÌȄȘى ÏÚ ‡Ï‡ ‰È‰ ‡Ï ‰ÂÏÓ‰ ˙ÂȯÁ‡˘ ÔÂÈÎ ˙È·¯ ¯ÂÒ‬‬
‫‪È ‡˘„ È„„‰‡ ÂÓ„ ‡Ï ÏÏÎ ˙È·¯ ÔÈ„ ԇΠÔȇ˘ ‰‡¯ Ï·‡ ÏÏÎ ÔÂÎ˘Ó Ì˘ Ôȇ˘Î Ô΢ ÏÎ ¯ÂÒ‡ ‰Âω ÏÚ Ì‚ ‰ÂÏÓ‰ ˙ÂȯÁ‡ ̇ ÂÈÏÚ ‰ÂÏÂ‬‬
‫‪ω˜‰ Í¯ÂˆÏ ˙ÂÚÓ‰ ¯ÊÙ ÌȄȘى˘ ·‚ ÏÚ Û‡ ‰Ê Ô„ · Ï·‡ χ¯˘ÈÏ ‡Â‰ ‰ÂÏÓÎ Ï"‰Â χ¯˘ÈÏ Ì ˙  È‚‰Ó ˙ÂÚÓ‰ ÏË χ¯˘È‰˘ Ì˙‰‬‬