Page 310 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קלו ‪‰¯Ú ¯ÙÂÒ‬‬

‫יתומי ושרי‪ .‬כנלע"ד להלכה ולמעשה בלי פקפוק ‪.˜"ÙÏ Ë"Ú˜˙ ¯„‡ Á"¯„ '· ˜"˘Ú ·"Ù‬‬
‫בעזה"י·‪.‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪ÂϘ ‰·Â‬‬
‫]‪[˙È·¯· È¯Î Ó ‰ÂÏ˘ χ¯˘È‬‬

‫גמור ושוב נכנס ישראל ערב בעד קר ולא בעד‬ ‫˘‪˜È„ˆ ‚ÏÙÂÓ‰ È ·¯‰ ˜È˙‰ È„ÈÓÏ˙ "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫ריבית‪.‬‬ ‫‪.˘˜‡Ù È" ‰˘Ó ‰"ÂÓ ˙"˘Î ˘"ÂÁ ·‚˘ Â‬‬

‫]‪[·ÈÈÁ  ȇ˘ ¯·„· ˙·ÈÈÁ˙‰‬‬ ‫‡˘¯ עוררתני בלוחות שניות אודות ישראל הלוה‬

‫‪ Ê"ÙÏÂ‬לעיל ע"א ע"ב דאמר רב ששת שקיבל עליו‬ ‫בריבית מאינו ישראל וזוק מיד הריבית על‬
‫הקר דהיינו שלוה עשר ומחייב עצמו מיד בשני‬
‫לזו ולא קיבל עליו לזו הומ"ל בפשיטות‬ ‫עשר אי שרי לישראל חבירו להיות ערב בעדו‪.‬‬
‫שזק הריבית על הקר ונעשה לו ערב‪ ,‬אלא דלמאי‬
‫דקיי"ל כר' יוחנ ר"פ הנושא הנ"ל הא מלתא‬ ‫‡‪ ‡¯·È‬ה ה דברי המרדכי פ' איזה נש סי' של"ד‬
‫דפשיטותא היא ולא צרי קרא‪ .‬ואפשר לריש לקיש‬
‫דפליג אר' יוחנ וס"ל דאי יכול להתחייב מה שאינו‬ ‫בעובדא דהמלצר‡ ורמז עליו ש" סי' ק"ע‬
‫חייב‪ ,‬וכ לב ננס ש בכתובות ק"ב ע"ב‪ ,‬לדידהו‬ ‫סק"ה‪ ,‬והעלה ש כיו שזק הקר ע הריבית‬
‫הזקיפה לאו כלו הוא‪ ,‬דהרי אי אד יכול להתחייב‬ ‫נעשה הכל קר ומייתי ראי' מש"ס פא"נ ע"ב ע"א‬
‫מה שאינו חייב אלא משו שכר מעותיו מתחייב‬ ‫ישראל שלוה מעות מנכרי וזקפ עליו במלוה וכו'‪.‬‬
‫להנכרי‪ .‬וא"כ אפשר דבאמת אסור להיות ערב‪ .‬וא"כ‬ ‫ועיי בשיטה מקובצת בש הריטב"א דהת כל‬
‫קרא דאל תקח מאתו נש דדייקי' מיניה אבל אתה‬ ‫עצמו אינו אלא רבית דרבנ שהרי עיקר ההלואה‬
‫נעשה לי ערב אמא תרמי'‪ .‬משו"ה פי' רב ששת‬ ‫היתה בגיותו‪ ,‬דאי ס"ד דהוה ריבית דאורייתא לא‬
‫הוה ר' יוסי מקיל משו שלא יאמרו מפני מעותיו‬
‫בקיבל עליו לדו בדיני ישראל‪.‬‬ ‫נתגייר זה‪ ,‬ומ"מ ילי מהר"מ שבמרדכי מתמ‬
‫דעכ"פ זקיפת מלוה מלתא היא וה"ל כלו קר ואי‬
‫‡·‪ Ï‬לעול דינו של מרדכי בש מהר" אמת נכו‬ ‫כא ריבית כלל‪ .‬והגע עצמ למאי דקיי"ל כר' יוחנ‬
‫ר"פ הנושא )קא‪ ,‬ב( חייב אני ל מנה בשטר חייב‬
‫ומסתיי דגברא רבא אסהיד שכ נוהגי רובא‬ ‫מה"ת‪ ,‬אעפ"י שאי חייב לו כלו ‪ ,‬וכדקיי"ל בש"ע‬
‫דעלמא ה"ה שלטי הגבורי פרק איזהו נש בש‬ ‫ח"מ סי' מ' סעי א'‪ .‬וא"כ בשלמא הלוה מישראל‬
‫ריא"ז והוא דפוס זולצבא ד ק"ד ע"ב )לפנינו מב‪,‬‬ ‫חברו מנה ומחייב עצמו במאתי הזקיפה גופיה‬
‫א(·‪ .‬ויאכלו ענוי וישבעו ויתקיי בהו והלוית ואתה‬ ‫ריבית היא ואסור מה"ת‪ ,‬א בלוה מגוי מיד שמודה‬
‫לא תלוה והעבטת ואתה לא תעבוט‪ ,‬תרמינ שעת‬ ‫שחייב לו מאתי הרי חייב לו באמת והוה קר‬

‫כנפש ונפש א"נ‪.‬‬

‫‡‪‡˘Â Î ‡Ï‡ ¯Ë ¯‚‡ ‰Ê ÔÈ‡Â Ì‰Ï ÂÏÚÈ˘ ‰Ó Ïη ÔÈ ·‰ Ì‰Ï ÂÏ·˜È˘ ̉ÓÚ Â ˙‰ ̉ ÔÈ ·‰ ÏÚ ÌȄȘ٠Âȉ ̉˘ ÔÂÈÎ Ì‰Ï ÌÈÂÏÓÎ Âχ ÔÈ‬‬
‫‪.˘"Ú 'ÂΠÂÓˆÚ· ¯‡Â·Ó ¯·„ ‰Ê ÌÈÙ˙ΠÌȯÓÁ ¯Î˘ ˙¯ÈÙ‰ ÏÚ ‰ÏÚÓ ‡Â‰˘ ‰ ÂÓ‡· Ô˙ Â‬‬

‫·‪‚È 'ÈÒ „"¯ÂÈ (‚"ϯ˙ ¯ÈÓÊȇ ÔÈÙÒȯ˜ È"¯Ï) Ë"ÂÈ È„‚· ˙"Â˘Ï ÔÈȈ Ì˘ ˙"ί„·Â .‰ÎÏ‰Ï Â È·¯ ˙·Â˘˙ ‡È·‰ „"˜Ò Ì˘ „"¯ÂÈ ˘"˙Ù· .‬‬
‫˘‪.‰Ê· Íȯ‡‰‬‬

‫˙˘‪ÂϘ ‰·Â‬‬
‫‡‪ω˜‰ ÔÓ ˘˜·Â ÔȯËÈÏ ÌÈ˘Ï˘· ÔȯËÈÏ ‡"Î ÌȄ‰ÈÓ ‰ÂÏ „˜˙˘‡  ÈÏÚ Ï˘ÂÓ 'ȉ˘ ¯ˆÏÓ‰ ˙„‡ ÏÚ ˙χ˘˘Â :Ì˘ È΄¯Ó‰ Ï"Ê .‬‬
‫‪·˙η ω˜‰ ÏΠ̉ÈÏÚ ÂÏ·˜Â ÂÓÈȘ ·ÂÁ Â˙‡ „‚ ̉˘ Ì‰Ï˘ ÒÓ‰Ó ÌȄ‰ȉ Ì˙‡ ÂÎ È˘ ÒÓ Â ˙È˘ ÔÓÊ „Ú ÂÏ˘ ÌÈ·¯Ú ˙ÂȉÏ‬‬
‫‪ÔȯËÈÏ 'Ë ÌȄ‰ȉ Ì˙Â‡Ó ˙ÂÎ Ï Ï‰˜‰ Ìȇ· ‰˙Ú ̉È˙ÂÚÓ ÏÎ ÌȄ‰ȉ „ÈÒى Â˙Ï˘ÓÓ ¯ˆÏÓ‰ „¯È˘ Ï‚Ï‚‰ ÍÙ‰ ‰˙Ú ,Ì˙ÓÈ˙Á‬‬
‫‪ÌÎÈÏÚ Ì˙Ï·˜ Ì˙‡Â ‡¯ËÈÏ 'Ï ·ÈÈÁ ‰È‰ Ì"ÂÎÚ‰ ÈÎ ÌÎÓÚ ˜ÒÚ Â Ï Ôȇ ÔÈ·È˘Ó ÌÈÂÂÏӉ .ω˜‰ ÏÚ Ì˙ÂȯÁ‡˘ ÔÚÈ Ô¯˜‰ ÏÚ ÔÈÙ„ÂÚ‰‬‬

‫‪.˘"Ú 'ÂΠÓ"¯ ·È˘‰ .Â¯Â·Ú ·ÂÁ‰ Ú¯ÙÏ‬‬
‫·‪Ê"‡È¯Î ˜ÒÙ ÂϘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ Ò"˙Á· ¯"¢ :·˙Î Ì˘ ·È ˙‡·Â ‰ÎÏ‰Ï Ê"‡È¯‰ ȯ·„ ·Ëȉ ¯¯È· ˆ˜ 'ÈÒ ‡"Á „"¯ÂÈ "·‡ ˙"¢· .‬‬

‫‪.È ‡ ‰Â‬‬