Page 312 - 2
P. 312
Ì˙Áתשובה קלז ÊÚ¯ ¯ÙÂÒ
כדי להמציא לו מעות וכעי ברייתא דר"ס בריבית ולקחה ממנו וא כשהוזלו אחר שלקחו ממנו
דבי ר"ח זה אסור אפי' לא אמר הלויני ואפי' מוכר ועמדו בדינר זהב מותר הוא ואי כא הערמה וכו'
לאחר לא אותו בע"ד עצמו ,וא איננו ריבית קצוצה ע"ש .וה הנה דברי תלמידי רשב"א דמייתי הרב"י
א"ר מיהא הוי .אבל תגר שכוונתו לסחור בסחורה זו אעפ"י דש כתבו בש רמב" רבו ,ועוד כ"כ ש
ושוב אפי' מיד ביומו נזדמנה לו סחורה בזול יותר בש הריטב"א דמייתי לשו רש"י ממש בזה אופ
ומוכר הסחורה ההיא בפחות להמציא לו מעות יע"ש .וא נידוק מיניה הא לא יצא השער שרי
לסחורה השני' ,אי בכ כלו .וזה פשוט מאוד
]א"כ[ יסתור הריטב"א את עצמו.
מסברא.
]·[‡ ,‰Ò Ó"· ‡"·Ëȯ‰ ȯ·„ ¯Â‡È
ÔÂ„È Âשלפנינו הא חזינ דהאי גברא תגרא הוא
‡· Ïהאמת יורה דרכו כי לא באו אלא לפרש לשו
באותה סחורה ולא לקח מתחלה להמציא לו
מעות ,דהרי קנה אותה סחורה בעצמו מחותנו הש"ס דמדייק מלשו המשנה דקתני וכ
במעות מזומני ,אלא שלקח ג ממנו בהקפה וחזר השער אבל לעול אפי' בלא יצא השער אלא כגווני
ומכרו בפחות משו שהיה צרי למעות ולא הו"מ דריטב"א נהי' דרבית קצוצה לא הוה אבק ריבית
לאצור סחורתו עד יו מועד ,אבל אי מוכח מתוכו דרבנ מיהת הוי .והא דכ' בש"ע בסי' קס"ג ס"ג ונת
לו חטי במנה כמו שהוא השער ,לדיוקי מיניה
שע"ד ריבית עשה כ שרי לפע"ד בלי ספק. לאפוקי א השער הוא בזול אסור ,ולא כתב רבותא
טפי אפי' לא יצא השער רק ששוי פחות .ועוד אפי'
‡Â· Âלקמייתא להא דרלב"ח שהרי ג הוא אמר בלא הלויני ,היינו משו דלא ראה דברי הריטב"א
אז כמ"ש לעיל .וג מט"ז ש נעלמו דברי בד"ה
למעלתו שיקח סחורה מחותנו ויתנו לו הנ"ל כי לא היה בידו אותו הספר) .וביד הש" הי'
בהקפה ,ג זה אינו דומה לדהת ,דהת הא גברי
דביני ובינו איננו סוחר מהצמר ואי לו עסק בה כמבואר כמה פעמי (.
ומעיקרא לא לקחו אלא בשליחות משלחו ראוב ,
אבל הכא הלא ג בלא"ה כבר רצה מעלתו ליקח ‡ Íמ"מ אעפ"י שדברי הריטב"א אי לנו כח לחלק
יי"ש מחותנו ונזדמ למעלתו עתה התגר הזה שלקחו
מיד ממנו .והא למה זה דומה אלו ב' מוכרי יושבי עליה ,מ"מ נ"ל טרשא דידי' דמעלתו שרי בלא
זה בצד זה ובא פלוני ליקח סחורה ונוח לו ליקח פקפוק .דהריטב"א כתב חנוני או תגר המוכר מעט
מא' מה אפי' קצת ביוקר בהמתנה ממה שיקח מזה מעט ,הנה רוב תגרי אינ מוכרי מעט מעט אלא
בפחות ובהמתנה כי השני נוח לו והראשו קשה סוחרי לאצור עד יומא דשוקא או עד השער הגדול
ממנו .וה"נ דכוותי' כי בלא"ה רצה מעלתו ליקח כידוע .א הריטב"א רבותא קמ"ל ,לא מיבעיא תגר
יי"ש מחותנו ,נמצא יש לשניכ יי"ש למכור והקונה המוכר אח"ז ואז ירויח וא"כ אפי' אירעו שהפסיד
הזה רוצה ליקח ממעלתו בהמתנה קצת ביוקר ממה לא איכפת ל ,אלא אפי' אלו המוכרי מיד ולאלתר
שיקח מחותנו כי מעלתו נוח לו יותר ואי זה עני מעט מעט ומוכר מה בשעת הזול בפחות ממה
שקנה עכשיו מ"מ כיו שמוכר מעט מעט דרכו
לדרלב"ח כלל ונ"ל היתר גמור לפע"ד. שימש זמ מכירתו לאט לאט עד שעת היוקר ושוב
ירויח יותר ממה שהפסיד ,וא אירע שלא הי' כ
ÂÏ·ÈÂענוי וישבעו יחי לבבכ לעד .הכ"ד ונכזבה תוחלתו אי בכ כלו דדר תגרי כ הוא,
ולאפוקי מי שאיננו תגר באותה סחורה ומעיקרא
בנחיצה רבה. איננו לוקח בהקפה אלא למכור מיד בבת א' בזול
.˜"ÙÏ Á"˜Ù ÂÈÏÒÎ 'È '‰ ÌÂÈÏ ¯˜Â· ¯Â‡Î ·"Ù
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
