Page 311 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯‪ÂÚ‬‬

‫˙˘‪ÊϘ ‰·Â‬‬

‫]‡·˜ ¯·‪[˙ÂÚÓ ˙ ˙Ó‰· ˙È‬‬

‫הנ"ל וז"ל לא התיר ר"נ אלא מי שמוכר לחנוני או‬ ‫˘‪‰˘ÂÚ ‡ÏÙÂӉ ‚ÏÙÂÓ‰ È ·¯‰ ‰"‰Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫לתגרי למכור ולהרויח בדבר וה מוכרי מעט‬ ‫‪.„ȯو ‡‚ È" ‰ÓÏ˘ ‰"ÂÓ ˙"˘Î ·‚˘  ˜È„ˆ ‡ÏÙ‬‬
‫מעט ומרויחי על הרוב וכו' אבל הנוהגי ליקח‬
‫טרשות למוכרו לאלתר בפחות דכ"ע אסור ע"כ‬ ‫‪ ¢Ù‬היפה בשאלת חכ חצי תשובה ותוכ ענינו‬
‫לשונו‪ .‬וא"כ ה"נ הא מכר בפחות והפסיד מקרנו‬
‫ע"ד כי אשתקד עת שסילקו חותמו בס נד‬
‫ואסור לכאורה‪.‬‬ ‫שלו הסכי ליקח ממנו יי"ש במחיר הנד ‪ .‬ובעת‬
‫ההיא בא סוחר אחד ליקח יי"ש מחמיו קצת‬
‫]‪[˙È·‰ ˜„·· È"·‰ ȯ·„· ÏÏÎ‬‬ ‫במזומני וקצת בהקפה ואמר )לו( ]לי[ שאקח אני‬
‫היי"ש )מחותנו( ]מחותני[ והוא יקחנו מאתו‬
‫‪ ‰ ‰Â‬דברי הריטב"א הללו מובאי בשיטת מקובצת‬ ‫בהמתנה ביוקר‪ .‬וכ נעשה ולקח האיש ההוא ממנו‬
‫היי"ש וג לקח עוד מחותנו במזומני ‪ .‬ובהגיע זמ‬
‫במקומו ואי חולק עליו והסברא נותנת כ ‪.‬‬ ‫פרעו פרע חובו א שמעלתו יודע שהאיש הקונה‬
‫והנה מ"ש הרב"י בסי' קס"ג בהא דכ' הטור ש‬ ‫מכר היי שר בפחות ממה שקנאו אשר הנראה‬
‫ממאי דאיתא בש"ס ס"ב ע"ב תרי רב ספרא בריבית‬ ‫שהיה צרי למעות ונמצא שקנה ביוקר ממה שמכרו‬
‫דבי ר"ח וכו'‪ ,‬וכתבו תלמידי רשב"א ]בשטמ"ק ש [‬ ‫בשביל המתנת מעות‪ .‬א לא יצא שו שער ידועה‬
‫שא היה השער בדינר זהב ונתנ לו בשלשי‬ ‫ליי"ש וג אי שומתו ידוע כמבואר ונודע‪ ,‬ומ"מ‬
‫דינרי ריבית הוא זה ואסור‪ .‬כלו' ולא משו הערמה‬ ‫לבו השל ע ה' נוקפו מחשש איסור אבק ריבית‬
‫ובלבד עכ"ל‪ .‬בודאי אי היה הרשב"א כותב כ‬
‫להורות הלכה‪ ,‬הו"מ למידק מיניה הא לא יצא השער‬ ‫עכ"פ‪ .‬אלו תוכ מתק דבריו בשאלתו‪.‬‬
‫אע"פ שבמקח השוה אינ שוה כ"כ רק השער לא‬
‫יצא מותר אע"ג שלוקח מתחלה ע"מ למכור בפחות‬ ‫‪ ˙ÂȉÂ‬כי לבו ראה שרש הדברי במקומ וממש‬
‫והת הוה ריבית טפי שאומר לו הלויני בתחלה וג‬
‫חוזר ומוכרו לבע"ד עצמו ואפ"ה דקדק הרשב"א‬ ‫לא באתי לחדש דבר אשר לא ידע רק לסדר‬
‫וכתב יצא השער דוקא‪ .‬א"כ מוכח דלא כהריטב"א‪.‬‬ ‫הדברי על מכונ וממילא יבורר הלכה לאמתה‬
‫והי' קושיא על הרב"י דמייתי הרשב"א בלי חולק‬
‫בסי' קס"ב‪ ,‬ושוב העתיק דברי הריטב"א בבדק הבית‬ ‫בעזהי"ת להוציא ספק מלבו‪.‬‬
‫שלו ואע"ג שלא קבעו) ( בש"ע שלו‪ ,‬היינו משו‬
‫דחיבר ס' בדק הבית זמ רב אחר שכבר נדפסו ספרי‬ ‫‪ ‰ ‰‬יש בכא ב' חששות‪ ,‬א מפאת תחלת הקני ‪,‬‬
‫הרב"י בחייו ג' פעמי ‡‪ ,‬שוב לעת זקנותו חיבר ספר‬
‫בד"ה·‪ .‬וא"כ כיו שכבר כ' דברי תלמידי רשב"א‬ ‫וא מפאת סו המכירה‪ .‬דאע"ג דגו העני‬
‫הנ"ל ושוב חזר וכ' דברי הריטב"א הנ"ל‪ ,‬אי פליגי‬ ‫הזה היינו טרשא דר"נ לפירש"י ותוס' ב"מ ס"ה ע"א‬
‫אהדדי הלכה כהריטב"א שחזר בו הרב"י‪ ,‬אבל מדלא‬ ‫דנהיגי להתיר כמ"ש בטוש"ע יו"ד רס"י קע"ג‪ ,‬מ"מ‬
‫עשה מזה שו מזכרת בבד"ה ש"מ דלא פליגי‪,‬‬ ‫כד אתי עובדא קמיה דרלב"ח סי' ע' בראוב שאמר‬
‫ותלמידי רשב"א לא באו לפסוק הלכה אלא מקור‬ ‫לשמעו קח ל צמר מלוי במעותי ותנהו לי‬
‫בשיטה מקובצת ב"מ ס"ב ע"ב אמאי דפרי ש הא‬ ‫בהמתנה בריוח כ וכ ‪ ,‬והיה נראה להרב מו"ה ברו‬
‫וכ השער קתני בש רמב" וז"ל ודחינו בגמרא‬ ‫להתיר דהיינו טרשא דר"נ‪ ,‬וחלק עליו הרלב"ח‬
‫פירוקא דאביי משו דקתני וכ השער וא השער‬ ‫ואוסר דכיו דשמעו לאו בר קונה צמר הוא רק‬
‫בדינר זהב וכו' הרי זה ריבית גמור ואפי' לא חזר‬ ‫להמציא מעות לראוב ה"ל כמפרש ואסור‪ .‬וה"נ הרי‬
‫הקונה אמר לו שיקח היי"ש מחותנו והוא יקח ממנו‬
‫בהמתנה‪ ,‬הוה כגווני דרלב"ח הנ"ל‪ .‬הא חדא מפאת‬

‫תחלה )העני ( ]הקני [‪.‬‬

‫‪ ˙‡ÊÂ‬שנית דברי הריטב"א ]ב"מ סה‪ ,‬א ד"ה ויש‬

‫מקשי [ שהביא הרב"י בבד"ה סי' קע"ג‬

‫˙˘‪ÊϘ ‰·Â‬‬
‫‡‪.[˙È·‰ ˜„· ¯ÙÒÏ ÛÒÂÈ ˙È·‰ ˙Ó„˜‰· ‰‡¯] .‬‬

‫·‪˜ÈÊÁÓ·Â ÍÂ¯Ú ÔÁÏ˘ ˙ίÚÓ ˙È·‰ ˜„· ˙ίÚÓ ÌÈÏ„‚‰ Ì˘ ‰‡¯ Ú"¢‰ ¯Â·ÈÁ ¯Á‡ ¯·Á˙ ˙È·‰ ˜„· ¯ÙÒ˘ ‡"„ÈÁ‰ ˙Ú„ ÔÎÂ] .‬‬

‫·¯‪.[ÔΠ ȇ ‚"‰ Ή ˙Ú„„ Ì˘ ÔÈÈÚ ‡ ˙‡ ‡˜ 'ÈÒ Á"‡ ‰Î‬‬