Page 396 - 2
P. 396

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קסא ‪‡Ò˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫חשש אלא מטע וסת האונס דקיל‪ ,‬אפשר מודה‬        ‫ועיד עלולה לראות‪ .‬ועיי בחי' רמב" ש ‪ .‬ונהי‬
‫דמועיל בדיקה בב' בעלי הראשוני ולדינא צ"ע‪.‬‬    ‫דקי"ל כרחב"א משמשת בשני עדי עש" ]סי'[‬
                                             ‫קפ"ו‪ ,‬כ"ז הוא מטע דאעפ"י שאשה זו עלולה‬
            ‫]·„‪[˙¯ÙÂÙ˘ ˙˜È‬‬                   ‫לראות בכל שעה ורגע‪ ,‬מיהו בשעת תשמיש לא‬
                                             ‫תראה‪ ,‬שהתשמיש גור עצירה רק לפני תשמיש‬
‫‪ „ÂÚ‬כתבת לשיטת רש"י דלא יועיל בדיקה אלא אחר‬  ‫לפעמי מחמת חמוד ולאחריו מחמת חימו ולכ‬
                                             ‫צריכה בדיקה לפניו ולאחריו‪ ,‬אבל ברגע התשמיש‬
‫שהוחזקה בכל האצבעות מיושב קושית ב"י )סי'‬     ‫נעצרו העורקי ולא נחוש לה‪ .Ë‬כ"ז בסת אשה‬
‫קפז( שהק' האי נסמו אשפופרת הא אי כל אצבעות‬   ‫שאי לה וסת‪ ,‬אבל זו שהוחזקה בג' אצבעות וכחות‬
‫שוות‪ ,‬ולרש"י ניחא שהרי הוחזקה לכל אצבעות‪.È‬‬   ‫לראות מ"ת )ג"כ( ]ג"פ[‪ ,‬נהי דחזקת וסת גרוע הוא‬
‫תמהתי א"כ אי תוציאה מ החזקה בפ"א ולא‬         ‫מפני שבא ע"י אונס‪ ,‬מ"מ אזדא לה חזקה‪,‬‬
‫תצטר לה ג' מיני אצבעות שוני וג' כחות שונות‬   ‫ושתשמיש שלה אינו עוצר ד ובכי הא מודו כ"ע‬
‫ואשה שקבעה וסת צריכה שתעקרנו ג"פ וג אי נניח‬  ‫שתצא מבעלה א לא ע"י בדיקה ועי"ז תשוב להיות‬
 ‫עתה ע"י שהוחזקה לכל האצבעות שאי האצבע גור‬   ‫כשאר אשה שאי לה וסת שלא נחוש לתשמיש‪.‬‬
‫כלל אלא החמוד א"כ אי נוציא מחזקתה ע"י‬        ‫ובהא מיירי ברייתא לרש"י באשה שאי לה וסת‬
‫שפופרת הלא אינו דומה חימוד קירוב בשר לפגישת‬  ‫וקמ"ל השתא א יש לה וסת לראות ]בשעת[‬
‫שפופרת של אבר בבשרה אע"כ אנו אי לנו אלא‬      ‫התשמיש מותרת לשמש ימי שבנתיי ולא נאמר‬
‫שוסת אונס היא אפי' בבעל ג' ונעקר בפ"א וע"ז‬   ‫נהי דלא הגיע זמ וסת התשמיש שלה‪ ,‬מ"מ קמ‬
‫הקשה ב"י הא עדיי אי האונסי של האצבעות‬        ‫שתשמיש שלה אינה עוצר ד וה"ל ככל אשה שאי‬
                                             ‫לה וסת שתתגרש‪ ,‬קמ"ל שתולה בוסתה‪ .‬וס"ל‬
   ‫שוות והוצר לדחוק דלחומרא לא אמרינ כ ‪.‬‬     ‫לרש"י דקולא הגדולה הלזו לתלות בוסתה באשה‬
                                             ‫שאי לה וסת‪ ,‬אינו אלא בבעל שלישי‪ ,‬כדי שלא‬
 ‫˙‡‪ ÔÈÓ‬לי אהובי תלמידי כבני‪ ,‬כי לא פתחתי שו‬  ‫תתעג ‪ ,‬אבל בב' בעלי הראשוני כש שאי‬
                                             ‫סומכי על קולות הבדיקה‪ ,‬ככה לא נסמו ע"ז‪ .‬זה‬
‫ספר כלל‪ ,‬וכתבתי בנחיצה רבה באישו‬
‫לילה‪ ,‬ואני מאוד מוטרד דיומא קא גרי ודי בזה‬      ‫נ"ל פי' הש"ס ורש"י‪ ,‬שמענה ועתה דע ל ‪.‬‬

      ‫התנצלות על קצורי בעני החמור הזה‪.‬‬       ‫‪ ‡ˆÈÂ‬לנו קולא לומר דרש"י לא החמיר שלא לבדוק‬

‫‪ '‰Â‬ישקי ממקו קדשו להחלי כח לקוי ה' יראה‬      ‫בבעלי ראשוני אלא באי לה וסת מטע‬
                                              ‫הנ"ל‪ ,‬אבל בשיש לה וסת שאי בראיה מ"ת שו‬
 ‫זרע ויארי ימי לא ימנע טוב להולכי בתמי‬
‫עיני לנוכח יביטו לבית ה' כמו רמי על הרי‬

                     ‫בשמי ‪.‬‬

‫‪.Á"‰Ú·‰ ˙Âί· ÈÓ˙ÂÁ Ïη Ì˙ÂÁ‰ ˙"˘„ "‡ „"Ή‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪‡Ò˜ ‰·Â‬‬

‫]·‚„‪[‰ÏÚ·Ï ‰˘‡ ¯‰ËÏ ÌÈ ÂÚ·ˆ È‬‬

 ‫שתלבש על גופה ובשרה כתונת מבגדי צבעוני‬      ‫˘‪Â"‰ÓÎ ‚ÏÙÂÓ‰ ı¯Á‰ Ï„‚‰ ·¯‰ "ÈÏ ·¯ ÌÂÏ‬‬
‫שאינ מקבלי כתמי וכמ"ש רמ"א בש"ע סי' ק"צ‬                                             ‫‪.È" ÈÏ˙Ù‬‬
‫סעי יו"ד‪ ,‬אלא שהגאו בדגול מרבבה שדי ביה‬
‫נרגא כיו שרבינו שמחה שבהגהות מיי' פ"ט מא"ב‬   ‫‪ „"Ú‬שאלתו שאלת חכ באשה שאינה יכולה לטהר‬

                                             ‫מחמת מציאת כתמי תמיד‪ ,‬א יש לתק לה‬

                                                                                ‫‪.Ï·‡ ‰"„ ·Ó˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ Î"ÎÂ .Ë‬‬
‫‪˙ÒÈ ˘ ȯÈÈÓ 'Ó‚· ȯ‰˘ ÂÊ ‡È˘Â˜· ‰Ê‰ ˘Ú¯‰ Ϙ ‰Ó ˙Ú„Ï Ï· ‡Ï È"· ‰ Ï˘ Â˙È˘Â˜ Û‚·Â :Ï"Ê ‚Ó 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜"È·Â · ·˙Î Ê"ÈÚÎ .È‬‬
‫‪‰‡ˆÓ ‡Ï˘Î Î"‡Â .˙‡¯Ï ˙ÂÚ·ˆ‡‰ ÏÎÏ ˙‡ȷ‰ ÏÎÏ ‰˜ÊÁ‰ ¯·Î˘ ˘ÈÓ˘˙ ˙ÓÁÓ Ù"‚ ‰˙‡¯ „Á‡ ÏÎ·Â È˘ÈÏ˘ÏÂ È ˘Ï Ô¢‡¯Ï‬‬
‫·¯‡˘ ‪ÂÊ È¯‰˘ ˙¢ ˙ÂÚ·ˆ‡‰ ÏÎ Ôȇ˘ ÌÂ˘Ó ‡Â‰ ÏÂÁÎÓ‰ ˘‡¯· ‰‡ˆÓ ‡Ï ‰˙Ú ,˘ÈÓ˘˙ ˙ÓÁÓ ‰‡¯˙ ÔÈÈ„Ú˘ ¯ÓÂÏ Ôȇ ,˙¯ÙÂÙ˘‰‬‬

                                                          ‫‪.‰Ê· „ÂÚ Î"˘Ó ˘"Ú .„Â‡Ó ËÂ˘Ù ‰Ê ˙ÂÁÂΉ ˙ÂÚ·ˆ‡‰ ÏÎÏ ‰˜ÊÁ‰‬‬
   391   392   393   394   395   396   397   398   399   400   401